היי בנות כותבת בדמעות , אני ממש מבולבלת מהבן זוג שלי . וכבר חושבת לעבור הפלה לפי מה שהבנתי כל מה שאני מרגישה לא יכול לעמוד מול מה שהוא מרגיש . הוא תמיד יהיה צודק ברגשות שלו ובחוסר ההתחשבות שלי בו . היום בבוקר ממש עכשיו 7:00 פתחנו בריב . נפגעתי ממנו ממשהו והתעלמתי ממנו וחזרתי לישון הוא פשוט פתח עלי לה ואמר שעוד היום הוא ימצא את הבלונדינית עם העיניים הכחולות שאיתה הוא יצליח לדבר להסביר ולאהוב כל הזמן . ועוד כמה קללות קשות לכתיבה . אחסוך ממכן. לא עניתי ואפילו הקשבתי בנחת לכל מה שהיה לו להגיד. כשהוא סיים עצמתי את העיניים ופשוט התחיל לרוץ לי בראש עד כמה אני יכולה להצליח גם בלעדיו וכמה אני מרכישה כבר תקופה לבד מבזבזת כוחות / אנרגיות על הבנאדם הזה . הבעיה היחידה שיש לי ילדה ממנו ואני בהריון בשבוע 17. והפחד היחידי שלי זה שתי דברים 1) להיות לבד מגיל 15 הייתי בזוגיות של 3 שנים ואז הכרתי אותו , לא יודעת מה זה בלי גבר וזה פשוט מכניס אותי לחרדות כשאני מבינה שלא טוב לי ואין הבנה ותקשורת עם הבנאדם הוא פשוט לא מצליח להבין אותי, אבל מפחדת להיות לבד. 2) יש לי ילדה ממנו ואני בשבוע 17 הבנאדם כל היום מעשן בנגים ולא מוכן לקחת אחראיות על כלום . תמיד מצליח לעשות עלי מניפולציות ומרגיש תמיד שהוא צודק אבל אם הוא צודק למה אני לא מצליחה לשנות את ההתנהגות שלי כמו שהוא רוצה אז? מרגישה שנדלקתי ושאני כבר לא מבינה את עצמי יש בי הרס עצמי ואני מרגישה בגללו שהכל בגללי . אני הגעתי למצב שהתינוקת שלי כבר לא מעניינת אותי וכבר לא אכפת לי לפרק שתי קופסאות סיגיריות לא אוכלת כמו שצריך ורק ישנה ולא עושה עם עצמי כלום רק מרגישה שאני מפרקת לעצמי את הזוגיות ושהכל בגללי . הוא העיר אותי בבוקר וביקש שאני יעוף לו מהבית הוא כל הזמן אומר את זה כשהוא עצבני אבל הפעם באמת מרגיש לי שבא לי ללכת . אני שוקלת לעשות הפלה באמת מחוסר אונים ומחוסר רצון להיות באיזה שהוא מקום תקועה איתו או עליו ובגלל זה אני מפחדת שלא אצליח להמשיך בחיי כמו שכבר נראה לי שעדיף לשתינו . בנות אני ממש מתוסכלת ולא יודעת כבר מה לעשות אני רוצה לעשות הפלה אבל ממש מפחדת כי אני בשלב מתקדם ואני לא יודעת איך זה יהיה כבר בבקשה תעזרו לי