אחרי אזכרה של אבא שלי.. היום הכי קשה שלי בשנה היום שאני מבינה שלא אמרתי כבר שנים את השם אבא... לא התקשרתי אליו שנים.. לא חיבקתי ונישקתי אותו לא ביקשתי סליחה על כל המרד שעשיתי לו לא אמרתי לו תודה על כל מה שחינך אותי, שדאג לי שנתן לי אהבה בלי תמורה, שלימד אותי להיות אדם טוב לא אמרתי לו כמה שהוא יפה והגומות שלו אח הגומות.. לא החלפתי לו מצעים כמו שהיה מבקש ממני הכל נגמר ונשאר רק בדמיונות ובחלומות למה רושמת לכן אתן שואלות? קומו תעריכו את הקרובים אליכם תנשקו תחבקו את אבא שלכן לי אין עוד אבא לחבק, הדבר היחיד שיש לי יכולת לחבק אותו זה בדמיונות ותאמינו לי שהחיים של אחרי של מי שנשאר עם האובדן זה צלקת כל יום שלא מחלימה לכו תחבקו את אבא שלכן כמו שאני הייתי חולמת ומשלמת לעשות עכשיו🥺❤