בדילמות של החיים!!! מרגישה שחמותי מנסה לעצבן אותי בכוונה.. כל הזמן היא מנסה להוריד אותי ואת בעלי ומעלה את הבת שלה שהיא הילדה הכי טובה והכי מוצלחת וכאילו מקטינה רצח את בעלי שקצת לא מובן לי איך אמא יכולה להקטין את הבן שלה.. בעלי לא מתייחס אליה ולא שם על מה שהיא אומרת הוא אומר שהוא כבר רגיל לזה שמקטינים אותו.. בא לי לצאת עליה נמאס לי מההקטנות האלה ונמאס לי שהיא פוגעת בו ככה כי זה גם פוגע בי!! תפסתי אותה גם כמה פעמים מדברת דברים רעים על המשפחה שלי שזה בכלל העלה לי את העצבים הבעיה שאנחנו גרים בדירה שלה- פיטרו אותי בגלל ההריון ובעלי מפרנס יחיד וסטודנט ואנחנו קצת ״תלוים״ בה ובגלל זה היא מרשה לעצמה לצחוק על הבן שלה שהוא לוזר כי אפילו דירה אנחנו לא יכולים לשכור קיצר מה אומרות? להגיד לה את כל הדברים שיושבים לי בלב או לשתוק ולספוג? **רוצה לציין שבעלי יעמוד למידי ויתמוך בי וזה יכול להוביל לריב ממש בגלל זה ולהתרחק ממנה זה לא פיתרון כי היא אחר כך בוכה לכולם שאנחנו רק אצל ההורים שלי ורוכבת על זה