היי בנות באלי ליפרוק קצת , ההריון המדהים שלי בא בהפתעה אחרי שלא חשבתי שאוכל להביא אני רק בת 23 (וחודש. אימלה באלי לירשום 22) היה לי בן זוג 6 שנים תמיד גמר בפנים ואף פעם לא קרה כלום (אבל ברוך ה כל דבר בעיתו ובזמנו אלוקים יודע מה הוא עושה לא יודעת איך פיקפקתי וחשבתי שזה אבוד) וגם לא רק הוא היה לי אחרי זה עוד בני זוג, ליפני חצי שנה עשיתי צילום רחם אחרי שהיתחננתי לדוקטור שיעשה לי.. הוא לא רצה כי אמר שאפילו לא בדקתי דברים אחרים כמו מעקב זקיקים וכאלה.. בכל מיקרה אני לא וויתרתי כי הרגשתי כיאלו משהו חסום שם. זה הגיע למצב שהדוקטור יתקשר אלי ורבתי איתו בפלא שזה לא מעניין אותי ואני תבדיקה הזאת יעשה. (סבתא שלי עובדת בקפלן שנים אז ביגלל זה היתקשר אלי היא ביקשה מימנו) וכן עשיתי צילום רחם.. בחיים לא כאב לי ככה (עוד לא ילדתי😅) ןזה הכאב הכי חזק שהרגשתי.. הזריקו לי חומר ניגוד ליראות עם יש חסימה... הזריק לשחלה אחת ישר עבר שחלה שנייה לקח לו כמה שניות עד שהבודק מאחורה שגם רואה באיזה מצלמה צעק הוכנס. בסוף הבדיקה הדוקטור אמר לי "את רואה אין לך שום חסימה שום כלום" אמרתי לו אם אני החלטתי שאני רוצה לעשות אני יעשה!!! אחרי הבדיקה ירד קצת דם וזה לגיטימי. אחרי הבדיקה לא היה לי בן זוג אבל שכבתי פה ושם עם חבר טוב.. ולא ספרתי נגיד ימי ביוץ וכאלה.. באמת חשבתי אןלי יש בעיה גם ככ רציתי את זה.. כלכךך! כניראה שזה מה שגם סגר את הרחם.. הלחץ והרצון. אחרי חצי שנה עברתי לצפון והחלטתי לשחרר ולא היה אכפת לי מכלום.. ניכנסתי להריון בחודש הראשון שם. (הסיפור על איך שגיליתי את ההריון ארוך וגם ככה חפרתי עד עכשיו🤣) גיליתי במפתיע סתם הלכתי למרפאה ליבדוק משהו בסוף מיסתבר הריון, שבוע 4 .. בחייים לא שמחתי ככה בכיתי מאושר.... וזה רק הראה לי גם כמה תמיד להילחם על מה שאני רוצה ומרגישה. למרות שתמיד היייתי לוחמת, פשוט עכשיו הצדיק אתזה🤗ביגלל שההריון בא ככה במפתיע שכבר חשבתי שהכל אבוד.. אני כלכך רוצה את ההריון הזה ופשוט ליפעמים היסטרית מידיי שוטפת ידיים כל שניה ורק חושבת על יואו יכול להיות בזה חיידיקים אולי זה לא מספיק מבושל מלא דברים מטרידים אןתי. מוצאת את עצמי ליפעמים מבטלת ערך מסויים שהכי חשוב לי. וזה דרך ארץ קדמה לתורה.. אני פשוט ליפעמים מישתגעת על אנשים ומדברת לא יפה... רק ביגלל חששות ודברים כאלה, ואני מיצטערת עלזה ככ. אתמול הייתי בקפלן ביגלל נשיכה של כלב והכניסו אותי לאיזה מחלקה לכמה דקןת שפשוט כולם שם מבוגרים או סתם מאושפזים במצב קשה כזה ואני אימלה אימלה רק מחלות התחלתי ליצעוק על הפקידה שיאלה תשחרר אןתי כבר .. ממש צעקתי. ולרופא שחיכיתי יותר מ10 דקות שזה לא כזה הרבה זמן פשוט הלחץ שכל שניה עובר מישהו עם אף מדממם כולם ניראים מצב קשה אני ממש מבוהלת...דפקתי לו בדלת חזק וצעקתי אני מבינה שאתם בקפלן לא אוהבים לעבוד ( כי לא ניכנסה לשם אף אחת גם יותר משעה .. זוג שישב לידי אמר לי) מרגישה רע ליפעמיים הדברים האלה פשוט יוצאים מימני מהלחץ אבל זה מגיע למצבים מוגזמים😔