כמה פעמים קרה לכם שהרגשתם שאין לכם כבר מרחב מחיה משלכם? לפעמים נדמה לנו שהילד פשוט לא יכול בלעדינו! שניה של תזוזה מזווית העין שלו והבכי מתחיל.. מתי זה קורה❓ לרוב בגילאים 8-9 חודשים, זה שלב התפתחותי שלא קורה בהכרח לכל התינוקות. למה זה קורה דווקא אז❓ כי בגיל זה אין "קביעות אובייקט"! אז אני אפרט יותר כדי שלא תחשבו שאני מדברת ג'יבריש.. קביעות אובייקט היא ההבנה שאובייקט קיים גם מבלי שאני רואה אותו. ילדים בגיל 8-9 חודשים עוד לא מפתחים את ההבנה הזו ולכן ברגע שאתם נעלמים להם מהעין.. זה כאילו נעלמתם להם מהעולם! מה עושים בשביל לטפל בבעיה הזו❓ ♥️ מגבירים את הנוכחות שלכם במהלך היום ♥️ משחקים עם הילד "קוקו" – נעלמים לו לכמה שניות וחוזרים ♥️ נעלמים לכמה שניות בכל פעם במהלך היום ומדברים אליו מרחוק ♥️ פרידות מהילד בגן/משפחתון/מטפלת – רצוי לא להיעלם לילד ולברוח מזווית הראיה שלו בזמן שלא מסתכל. אלא לומר לו שאתם הולכים ותחזרו יותר מאוחר, שיראה אתכם הולכים. ♥️ זוכרים שזה שלב התפתחותי! סבלנות, זה יעבור!