חייבת לפרוק.. יש לי ולב זוג בעיית סקס קשה כבר כמה שנים אני כבר לא יודעת כמה. לפני שנה ילדתי לידה ראשונה אחרי 3 שנים של טיפולים. כל השנים האלה הסקס כאילו איבד משמעות היינו שוכבים רק כי היה צריך בתאריכים של הביוץ וכאלה.. בהריון הוא פחד, היה לו מוזר עם התינוק בבטן וקיבלתי למרות שעוד עשינו פעם ב.. חצי שנה אחרי הלידה נכנסתי שוב להריון אחרי טיפולים, ושוב הריון מפחיד אותו וגם אותי בתכלס.. מידי פעם מדברת איתו על זה, מנסה להגיד שיש עוד דברים חוץ מחדירה אבל הוא פשוט כבר לא רוצה סקס.. גם לי אין מי יודע מה חשק אבל מניחה שזה דבר גורר דבר. כבר 10 שנים בזוגיות, הכי חופשיים ביחד, ערומים והכול.. אבל כאילו אין תשוקה בכלל. והוא בעל טוב ואבא טוב וחבר! אולי פה הקטץ׳ שזה מרגיש כבר יותר חבר.. בשנים הראשונות היה לנו סקס פסיכי וזה כאילו נעלם.. לפני שיקפצו פה- הוא לא בוגד, הוא הלוח הכי חלק שיש, הוא אפילו לא מאונן! זה מרגיש לא נעים להיות היחידה שמניעה כל פעם תהליכים, מרגישה כמו מסכנה.. גם ככה 2 הריונות צמודים השמנתי וקשה לי עם הגוף שלי מאוד, כאילו מצב מייאש כזה.. מצד שני אומרת שאני עוד צעירה (35) בשביל להפסיק חיי מיניות לגמרי. אם היה כסף היינו הולכים לטיפול אבל באמת שאנחנו כאילו בפיק של החיים שלנו והסקס נזרק הצידה כאילו למי יש כוח להתעסק גם בזה עכשיו. הוא מפרנס יחיד, אני בבית עם תינוקת בת שנה והריון, ולומדת תואר שני ושנינו בטירוף של שיפוצים לבית חדש שסיים תמא.. אני יודעת שאם זה חשוב ורוצים אז פשוט היינו עושים סקס אבל בפועל אנחנו הולכים לישון ב10 שזה אולי חצי עה אחרי שהילדה נרדמת ואנחנו גמורים מכל היום.. מפחיד אותי לחשוב כמה הסקס יתרחק ממני כשיהיו שני ילדים.. אמרתי לו שגם לי אין חשק עם הגוף שלי והבטן הגדולה עכשיו אבל זה משהו שנצטרך לפתור אחרי הלידה, אולי לפתוח מערכת יחסים לא יודעת.. הוא כמובן נגד ומצד שני אם לא אדבר על זה נראה שהוא יכול להעביר חיים שלמים איתי בלי סקס. אני קוראת פה על סקס של נשים ומבינה שהמצב שלי חמור, לפני זה חשבתי שאולי זה מהלך טבעי שקורה לכל הזוגות שהם כבר 10 שנים ביחד אבל אני מבינה שאני פה במצב לא הגיוני. מה לעשות?!?!