🙏בשבח והודיה ל-ה' ילדתי אתמול בצהריים בת בריאה ושלמה. הלידה הייתה לידת וואקום והתפרים כואביםםםםםםםםם. האחיות הביאו לי תמיסת מגנזיום וזה הגביר את הכאבים😪 מה יכול להקל חוץ משטיפות שאני עושה מספר פעמים ביום?

מאמות שחזרו לעשות ספורט אני שלושה חודשים לאחר הלידה והתחלתי לאחרונה לעשות ספורט. זה לאחר בדיקה וקבלת אישור מהרופאה. אני מרגישה בבטן התחתונה כאבים חזקים בתרגילים מסויימים כמו למשל כפיפות בטן קבעתי תור שוב לרופאה אבל רק עוד שבוע וחצי... האם מישהי הרגישה כמוני ויכולה להרגיע?

נשים מניקות שנכנסו להריון הבנתי שבשלב כלשהו החלב לא טעים ליונק או לא מזין. באיזה שלב של ההריון זה קרה לכן ?

החנויות שבבת ימון עובדים כרגיל ?

אשמח שלא תשפטו אני ובעלי גרים ביחידת דיור של סבתא שלי מאז שילתי( כבר בת 9 חודש) קרה מצב שביחידת דיור קטן להיות עם הקטנה אז נכנסתי לחדר פנוי אצל סבתא שלי בעלי בחודשיים הראשונים ניסה הכל בשביל לישון שם על המיטה יש שם מיטה קשה. וקם עם כאבי גב לכן הוחלט שהוא יושן שם ואני אצל סבתא. ראוי לציין שיש לנו גם כלב זקן מאוד שלצערי סיעודי שנמצא ביחידה ודורש השגחה צמודה קשה לו ללכת ואוכל ומים לא אוכל לבד. לכן הסכמתי לזה. אצל סבתא שלי הכלב לא בא בחשבון ישתין לה בבית וילכלך וכן לא שולט בזה אז יוצא מצב שאני כבר 7 חודש ישנה חצי לילה עם בעלי / יושבת איתו שם ( היחידה זה בחצר שלהם) וחצי לילה עם הילדה. כי כואב לי לא לישון לידה ושתישאר לבד כל הלילה הדבר הזה כבר ממש מתחיל להעיק עליי אנחנו קנינו דירה ברוך השם ועוברים בין מאי לספטמבר. אבל עד אז מה הייתן עושות? להביא תקטנה ליחידה גם מסובך כי זה קטן ותמיד יש ריח של שתן וחיידקים אפילן שאני מנקה מלא. ובכללי אין שם מקום כמעט לעגלה אז למיטת תינוק זה חדר ושרותים ומטבח קטן שמשמש כמו מחסן כי לדברים שלנו אין שם מקום אפילו.

בנות שעברו לידה קשה פיזית ונפשית והתינוקי שלהם נמצא במצב לא כלכך טוב איך אתן מצליחות להתגבר ולהיות שם בשביל הבייבי? אני יומיים אחרי לידה שבורה וכואבת עברתי חוויה מאוד טראומטית התינוקת שלי בלעה מים מקוניאלים והייתה צריכה עזרה נשימתית ובלי הסברים ראיתי מהצד ממש פעולות החייאה שעשו לה וביקשו מבעלי לבוא איתם שלוקחים את הילדה ואני שכבתי שם על המיטה בלי הבנה מה קורה אחרי שהעבירו אותי למחלקה בעלי אמר לי שלקחו אותה לטיפול נמרץ בפגייה שגם את זה עד היום לא הסבירו לי למה כי היא במשקל תקין ונולדה בשבוע 40+ הלכתי אליה וזה היה המראה הכי קשה בעולם בתוך אינקובטור צינורות מחוברים אליה מכל מקום אפשרי חמצן מחובר ועדיין לא הסבירו הרבה מה קורה איתה רק שהיא צריכה עזרה לנשום וזהו.. היום עבר הלכתי לנוח ושחזרתי אליה בערב אמרו לי שהיא כבר יותר טוב ולא צריכה חמצן וזונדה ושבבוקר כבר יעבירו אותה לתינוקיה ..כל הלילה רק חיכיתי לבוקר כשעליתי אליה בבוקר ראיתי שהחזירו לה את הזונדה ואמרו שאולי במהלך היום יורידו אותה לתינוקייה כי קשה לה לאכול אז העדיפו לתת לה ככה.. בצהריים הלכתי שוב הוציאו מאינקובטור הצליחה לאכול מבקבוק ועדיין הוחלט להשאיר אותה בפגייה נשברתי נפשית ממש ובקושי יצאתי מהמיטה שלי היום הפסקתי ללכת אליה ואם הלכתי זה היה לכמה דקות וחזרתי למיטה שלי וב10 בלילה שלחתי את בעלי לראות מה איתה והוא חזר עם בשורות שהיא בסדר ומצליחה קצת לאכול אבל עם חשד לצהבת.. פה נפל לי שהבת שלי הכי צריכה אותי בעולם כרגע ובמקום להיות איתה ולתת לה חום ואהבה נכנסתי לדיכאון מכל מה שקרה לה ונתתי לאחרים לטפל בה במקום שאני יהיה לצידה לתת לה כל מה שהיא צריכה כמובן שישר רצתי אליה לפגייה ופשוט התחלתי לשתף את האחות שם ברגשות שלי וביקשתי שסופסוף יסבירו לי מההתחלה עד הסוף מה עובר עליה ומה אני יכולה לעשות בשבילה.. החלטתי שמחר בבוקר לא משנה כמה שקשה לי לראות אותה שם ולחשוב על כל מה שהיא עברה אני חייבת להיות שם בשבילה בכל רגע נתון שרק אפשר אבל הכעס על עצמי כלכך חזק שאשכרה יומיים בקושי הייתי איתה רק כי היה לי קשה להתמודד עם המצב שהיא נמצאת לא מפסיקה לבכות מרגישה האמא הכי רעה בעולם