שבוע 38 יש לי לחצים בבטן, גם כמו שכאילו אכלתי מלא וגם כמו כאבי מחזור הכל ביחד!!!! מידי פעם התקשויות... הרגשה נורמלית כביכול?

התייעצות בנות אני אובדת עצות , הבן שלי היה בלילה לא רגוע הוא לא בכה לא הנהן יותר בכיוון של מלא דיבורים כאלה ( בן חודש ושבועיים) חוסר נוחות נרדם עלי שמה בעריסה והוא כל הזמן זז ימינה ושמאלה ועושה רעשים שהוא עלי הוא לא עושה את זה, יכול להיות זה גזים??? אני פשוט לא מבינה את התופעה הזאת והוא אשכרה מתוך שינה מוציא מלא קולות מוזרים גם היה לו דם בצואה לפני כמה ימים הלכתי לרופא היא אמרה יש לו פיסורה אבל הוא עושה קקי נוזלי ולא קשה אז ממה הפיסורה ??? היא אמרה לי לשטוף את הטוסיק כל פעם וזה מה שעשיתי אני מדגישה שבשבוע האחרון בכלל לא קיבל סימיקול לגזים ואתמול נתתי לו בלילה והיום בבוקר שוב הופיע דם אחרי שכמה ימים לא היה , בקיצור להיות אמא לתינוק זה מפחיד 😢

לא מוצאת זמן לעצמי - עם קטן בן 17 יום לא מוצאת זמן להתקלח כמו בנאדם , שלא נדבר על לאכול 🙈 פעם אחרונה שאכלתי משהו שמוגדר כאוכל היה לפני יומיים אם אני זוכרת נכון , ככה מידי פעם מגניבה לפה איזה חטיף אנרגיה וכוס תה מניקה את הפשוש וחוששת שבגלל שאני לא אוכלת לא יהיה לי מספיק לתת לו... כל היום איתו לבד, אין לי בנזוג שיתן יד או הורים , החברות התרחקו מאז ההריון .. אוףףףף

חודש תשיעי ✌ מעבר דירה ✌ ופינוקים 😍😍

דחווווףף סדרות מומלצות???? נטפליקס הוט הכל הולךךךך

בנות שעברו לידה קשה פיזית ונפשית והתינוקי שלהם נמצא במצב לא כלכך טוב איך אתן מצליחות להתגבר ולהיות שם בשביל הבייבי? אני יומיים אחרי לידה שבורה וכואבת עברתי חוויה מאוד טראומטית התינוקת שלי בלעה מים מקוניאלים והייתה צריכה עזרה נשימתית ובלי הסברים ראיתי מהצד ממש פעולות החייאה שעשו לה וביקשו מבעלי לבוא איתם שלוקחים את הילדה ואני שכבתי שם על המיטה בלי הבנה מה קורה אחרי שהעבירו אותי למחלקה בעלי אמר לי שלקחו אותה לטיפול נמרץ בפגייה שגם את זה עד היום לא הסבירו לי למה כי היא במשקל תקין ונולדה בשבוע 40+ הלכתי אליה וזה היה המראה הכי קשה בעולם בתוך אינקובטור צינורות מחוברים אליה מכל מקום אפשרי חמצן מחובר ועדיין לא הסבירו הרבה מה קורה איתה רק שהיא צריכה עזרה לנשום וזהו.. היום עבר הלכתי לנוח ושחזרתי אליה בערב אמרו לי שהיא כבר יותר טוב ולא צריכה חמצן וזונדה ושבבוקר כבר יעבירו אותה לתינוקיה ..כל הלילה רק חיכיתי לבוקר כשעליתי אליה בבוקר ראיתי שהחזירו לה את הזונדה ואמרו שאולי במהלך היום יורידו אותה לתינוקייה כי קשה לה לאכול אז העדיפו לתת לה ככה.. בצהריים הלכתי שוב הוציאו מאינקובטור הצליחה לאכול מבקבוק ועדיין הוחלט להשאיר אותה בפגייה נשברתי נפשית ממש ובקושי יצאתי מהמיטה שלי היום הפסקתי ללכת אליה ואם הלכתי זה היה לכמה דקות וחזרתי למיטה שלי וב10 בלילה שלחתי את בעלי לראות מה איתה והוא חזר עם בשורות שהיא בסדר ומצליחה קצת לאכול אבל עם חשד לצהבת.. פה נפל לי שהבת שלי הכי צריכה אותי בעולם כרגע ובמקום להיות איתה ולתת לה חום ואהבה נכנסתי לדיכאון מכל מה שקרה לה ונתתי לאחרים לטפל בה במקום שאני יהיה לצידה לתת לה כל מה שהיא צריכה כמובן שישר רצתי אליה לפגייה ופשוט התחלתי לשתף את האחות שם ברגשות שלי וביקשתי שסופסוף יסבירו לי מההתחלה עד הסוף מה עובר עליה ומה אני יכולה לעשות בשבילה.. החלטתי שמחר בבוקר לא משנה כמה שקשה לי לראות אותה שם ולחשוב על כל מה שהיא עברה אני חייבת להיות שם בשבילה בכל רגע נתון שרק אפשר אבל הכעס על עצמי כלכך חזק שאשכרה יומיים בקושי הייתי איתה רק כי היה לי קשה להתמודד עם המצב שהיא נמצאת לא מפסיקה לבכות מרגישה האמא הכי רעה בעולם