אוף קשה לי בנות .. אח של בעלי נפטר והוא בשבעה ואני בהריון סוף חודש 7 ואני הכי מבינה ומכילה אותו ונשארתי בבית של ההורים שלו בשביל שיהעה מי שיעזור להם לבשל ולנקות ולסדר וגם ככה קשה לי כי אני בהריון אני מרגישה שבעלי לא מעריך אותי אלא רק אחרים ...הוא פתאום השתנה אני שואלת אותו שאלות או שהוא עונה חע בתקיפות או שלא עונה בכלל .. אנע באה לשבת לידו הוא רק משחק בטלפון...אני גם לפעמים בוכה כי שוב אני בהריון הורמונים גם לי יש מצבי רוח הוא כועס עלי אבל אחרים שבאים רק ב6 7 בערב חעזור ועוד מתלוננים על מה שאני עושה הוא מדבר איתם וצוחק איתם ומשחרר את הטלפון ..אחרי התפילה חברים שלו נשארים להיות איתו הוא צוחק איתם מדבר איתם על הכל רגוע אבל שהם הולכים אז ישר טלפון ואני מדברת הוא בקושי עונה לי עכשיו בבוקר הוא ביקש שאני אכין לי ולו נס קמתי ישר הכנתי וישבתי לחכות לו . 10 דקות אני יושבת עם עצמי לבד בחושך כי אח שלו ישן בסלון והוא נשאר בחדר עם הטלפון הלכתי לקרוא לו שוב עוד 5 דקות חיכתי אז כבר הלכתע לחדר שכבתי פתאום הוא קם וזה פוגע ואני בוכה והוא כועס למה אנע בוכה הוא זה שבשבעה הוא זה שעצוב אבל הלו גם אני בהריון גם אני צריכה אותךך ..אנע מגזימה או שאני צודקת?