היי בנות פורקת משתפת כי אין לי עם מי לדבר...אני אמא לשני מתוקים בן 3 ובת חצי שנה שהארכתי איתה את החופשת לידה עד 6/10 שזה יום ריבעי הקרוב ואני אמורה לחזור לעבודה ואין לי חשק בכלל אני לא מתפקדת כמעט רק נלחשוב על זה זה מכניס אותי לעצבות ומחשבות היתה איתי מישהי בעבודה שאהבתי לעבוד איתה ובזמן הזה שיצאתי הביאו מישהי אחרת ועכשיו יש שם 2 מישהי ממש ותיקה שהיתה לפני שנים מישהי חדשה כאילו אני חוזרת למקום שהוא כבר לא "הפינה שלי" ואני לא יודעת מה השתנה שם ובכללי אני כאילו תקופה של מצב נפשי לא טוב אפשר להגיד מאחרי הלידה כל בחופשת לידה ההיתי בבית לא יצאתי לשום מקום למעט טיפת חלב סופר פארם מרפאה וזהו אני מפחדת לצאת נמנעת לא יודעת למה זה בראש..מפחדת לנהוג ולחנות בעיקר והמחשבה על פיזור של 2 ילדים במסגרות בבוקר קשה לי גם אין לי עזרה מבעלי כי יוצא מוקדם וחוזר מאוחר מאוחר זה 18 נגיד ואז כל בבתעסקות וההתארגנות הכל עליי אין לי פה משפחה,חברים אני לבד ובא לי להישאר בבית לא בא לי לעבוד בכלל...ואני יודעת שזה בכלל לא אופציה שבאה בחשבון.אני ממש רוצה להתפטר וללמוד משהו ולעסוק בו רק שאף אחד לא מבטיח שום דבר ואני לא יכולה להתפטר עד שאמצא לי מקום עבודה יציב אחר..ממש רע לי ואני לא יכולה לחשוב על יום רביעי שכל הבועה של השקט והלבד של חצי שנה נעלמת תכף