היי בנות , בת 26 ביום שלישי נכנסת לשבוע 22, נשואה באושר לבעל מדהים , יוצאים 5 שנים ונשואים שנתיים , אחרי טיפולי פוריות ושנה מייאשת הפריה ראשונה בהצלחה , משפחה תומכת גם שלי וגם שלו , אין לי אף סיבה להרגיש לבד לא מהצד של בעלי ולא מהצד של המשפחה,אני בחרדות מטורפות להיות אמא בפעם הראשונה , חרדית בעיקר לפרטיות שלי , כי אם יש משהו שאני נורא נורא חרדה לו כל הזמן זה הפרטיות שלי שאני כל כך צריכה , וכמובן לישון את השעות שלי וכו' , בנוסף הדבר שאני הכי חרדה לו זה הזוגיות והחברות שלי ושל בעלי כשהתינוקת תיוולד והדבר שאני הכי חרדה לו זה ה"כאפה" שאני יקבל כשהיא תיוולד כשכל החיים שלי יישתנו , מה שאני שומעת תמיד זה את הצד הוורוד של זה שזה אהבה שאי אפשר להסביר וכו וכו, אבל מה עושים עם כל החרדות ? עם הרגשות הסותרים האלו של פחד ממה שיבוא הלאה ? הזוגיות והחברות עם הבעל ? החרדתיות מזה שלא תהיה לי פרטיות בכלל , העייפות שאני כל כך קנאית לשעות שינה שלי? הדיכאון הזה של אחרי לידה שאני כל כך פוחדת לחוות?