אוף רוצה הביתה

סיפור לידה , סימפיוליז מאובחן קשה ולידה חלומית סיפור הלידה שלי : סימפיוליזיס קשה וארור. אז כניראה שרובכן בכלל לא הכירו אותי כי אני כאן מתקופת ההריון הראשון שעוד היו כאן בנות אחרות והאמת מאז שהכל השתנה מצאתי את עצמי בין הטיפול בבן שלי לבין קבוצות ווצאפ אחרות שמצאתי לי לעזר אז יצא שלא כתבתי פה בכלל .. בכל אופן אני כותבת ומפרסמת כאן משתי סיבות : מבחינתי הלידה הזאת אחרי ההריון שעברתי הוא הנס שלי - ואני רוצה לפרסם את הנס שלי ( רק לכן .. מבקשת לא להעביר הלאה) . הסיבה השנייה היא להרגיע ולתת תקווה לבנות שחוות את מה שאני חוייתי . אני מצטערת מראש על האורך זה הולך להיות ארוך ! לכן אתחיל מהסוף כדי שבכלל תדעו אם זה מדבר אליכן . הריון שני צמוד עם תינוק בן שנה בבית, סימפיוליזיס ארור שמוגדר ומאובחן כקשה , נפילה , החמרה , זירוז "טבעי" ,לידה ללא אפידורל , אפס תפרים , 6 שעות לידה קסומה ! ואהבה אחת ענקית בידיים !! זה ההריון השני שלי . בהריון הראשון ? פרחתי כמו באומרים .. היה לי כל כך כייף להיות בהריון , הייתי יפה וקורנת ! כל בעיטה הייתה לי נעימה כל בדיקה הייתה ברוך ה טובה ! לידה ראשונה בשבוע 39.2 עם אפס תפרים ובלי אפידורל ברבע שעה , לידת בזק !! אחרי שיצאה השילייה ישר אמרתי לבעלי -"אני טובלת ואנחנו עושים עוד אחד , אני מתגעגעת להריון ואפילו כבר מתגעגעת ללידה!" וכך היה .. טבלתי וכבר ניסנו להיכנס להריון .. בלי שום אמצעי מניעה מלבד הנקה נכנסתי להריון אחרי חמישה חודשים ,כמעט חצי שנה .. הפסקתי להניק בעקבות כך .. תחילת ההריון הייתה לי קשה מאוד יותר מהקודם .. חשבתי שזו אשמתי ! כי הפסקתי ברזל כי אני כבר לא עובדת וכבר לא זזה , כי אני לא עושה ספורט .. הכל באשמתי ! כשעברו הבחילות וההקאות בשבוע 16 ! התחילו כאבי גב , כאבי מפרקים .. אבל באמת בקטנה , זו הרי אשמתי ( אני כותבת בציניות מוחלטת אשמתי) . אני ובעלי היינו עולים במדרגות והרגליים החליטו למרוד במוח , המוח נתן את הפקודה של לעלות והרגל לא זזה !!נהיה לי סיוט לישון כי לא יכולתי להתהפך במיטה בלי למרר בבכי .. אבל כל יום התווסף משהו חדש לסיוט שלי .. סיוט ללכת , לשבת ,לעמוד ,לישון .. את הכל לא הצלחתי לעשות ליותר משתי דקות רצופות ! את הילד שלי כבר הפסקתי להרים כי פשוט כאב לי ! אבל לא נבדקתי . למה ? כי זו הרי אשמתי .. אני עצלנית ולא הולכת ברגל , אני לא אוכלת נכון ולא לוקחת ברזל .. כי נכנסתי להריון צמוד מידי .. ולמה שאבדק שגם ככה כל הרופאים מסתכלים עלייך כמפונקת ? בשלב מסויים את גם לגמרי מתחילה להאמין להם שאת מפונקת . השבועות עוברים בסבל, כל לילה אני בוכה מחכה להגיע ללידה , לא מאמינה שהריון יכול להיות ככ נורא כי הרי בהריון הראשון פרחתי ולא הבנתי איך אישה יכולה להגיד שקשה לה ההריון – בדיעבד יכולה ועוד איך יכולה. מגיע שבוע 27 אני עם צירוני בריקסטון היקס הנוראיים וכולם מייעצים לנוח – אבל אני לא יכולה ! לא כי אין לי זמן לא כי אני לא רוצה ! כי אני לא יכולה !!!! גיסתי שעובדת כמזכירה במיון נשים ושומעת על הדרך כל כך הרבה דברים הפצירה בבעלי לקחת אותי למיון כי הכאבים שאני מתארת לא אמורים להיות ואני רק מגנה על כך שזו אשמתי . בעלי לא השתכנע ממני ונסענו למיון .. החוויה הייתה זוועה. לי אין משפחה באזורי וגם לא לבעלי .. זה רק אני הוא והילד ואין לנו אפילו בייביסיטר להסתמך עלייה ..אז נסענו כולנו למיון מה שאומר שבעלי נישאר בחוץ עם הילד (שישן אגב ובכל זאת לא נתנו לנו להכניס אותו) אז נכנסתי לבד לרופאה , תיארתי לה את התחושות וגם דאגתי לביטוי שימחיש לה עד כמה כואב לי - ההמשך בתגובות

שבוע 29 היום🖐🏻🖐🏻🖐🏻❤️שאלה... הבטן אמורה לעלות? חחחח כי היא התעגלה אבל היא למטה🤷🏼‍♀️

היי בנות חמישה חודשים לאחר לידה וגם בהריון עצמו אפס חשקים לסקס מישהי מכירה תתופאה חחח ?

סקירה מוקדמת איפה מומלץ לעשות בכללית באזור השרון

כמות מי שפיר- מישהי יודעת מה נחשב למיעוט מי שפיר? האם הכמות יורדת ככל שההריון מתקדם?