גבולות. הבת שלי גם עם אופי בנוסף בגלל שנתנו לה יותר מדי עצמאות אז השילוב לפעמים מאוד מאתגר. אין ברירה אלא גבולות. אנחנו לא מתפרקים מולה, לא מתעצבנים( מתעצבנים אבל לא מראים), תמיד נשארים באותה החלטה. לא זה לא. היא גם הייתה צורחת זורקת צעצועים וגם בגינה או בקניות הייתה עושה לנו סרטים כשלא הייתה מקבלת מה שבא לה. איזה יום אמרנו לה שאפ היא תתנהג ככה בגינה או בקניון נלך הביתה מייד. ועשינו את זה קרוב לעשר פעמים. כל פעם צרחות ומכות ומשהו נןראי. כולם היו מסתכלים מינימום הורגים אותה. לא להתרגש. היא הפסיקה עם דרמות בחוץ, הבינה שנעוף הביתה. בבית הייתה מתעצבנת וזורקת צעצועים. אמרנו לה שפשוט נזרוק לה כל מה שהיא מפזרת ולא אוספת. וזרקנו לה הכל, כל מה שלא אספה. הבינה שגם להתנהגות הזו יש תוצאה. את השיחות תעשו אבל כשהכל בשקט ולא ברגע של צרחות ועצבים. לא יודעת אם זו הדרך אבל לגמרי גבולות וההבנה שהיא בסוף מפסידה ויש תוצאה לכל דרמה שלה היא הפסיקה.

סול, אלופה!

אויי הבת שלי בדיוק ככה, אני ממש אנסה את זה.. אני רוצה להמשיך להסתובב איתה אבל באמת אי-אפשר זה פשוט הפך לסיוט.. ואמא שלי אמרה לי שזה הכל קשור בחינוך ואני גם קצת נפגעתי

אל תיפגעי. מבוגרים הרבה פעמים אומרים דברים מעליבים בלי כוונה. לכל ילד יש את המזג שלו. תמשיכי להיות עקבית ובמידה והחלטת להגיד לה לא אז עד הסוף! לא להישבר.