הרבה הורמונים מתחילים להציף אותך כרגע וזה טבעי ונורמלי לגמרי. התקופה הזו תעבור ויהיו לך רגעים הרבה יותר שמחים ומלאי מרץ אז תסתכלי לאחור ותצחקי על זה.. הזמן יטוס לך לא תספיקי למצמץ וכבר תלדי בעזרת השם🤍 תשתי המון מים ותנוחי כמה שאפשר

אני מזדהה, בשבועות הראשונים מאוד פחדתי. זה מצב ממש חדש (זה הריון ראשון בשבילי) ויש שינויים בגוף, הרבה הורמונים, פתאום הרגשה ש״אי אפשר לחזור אחורה״ והרבה פחד ממה יהיה בהמשך. גם זה שבדרך כלל לא מספרים לסביבה בהתחלה מאוד מבודד, לכן החלטתי כן לספר לחברה טובה למרות שכביכול ״לא אמורים״, כי הרגשתי שאני צריכה את התמיכה הנפשית. ובן זוגי כן מאוד תומך פשוט לא רציתי לצער אותו עם מחשבות קשות, אפילו מחשבות שזו הייתה טעות וכאלה... אחרי כמה שבועות התחלתי להתרגל למצב, העובר באולטרסאונד מקבל צורה ופתאום יש שם ממש תינוק. אני בשבוע 13+3 עכשיו, ומרגישה הרבה יותר רגועה (למרות שפיזית זה קשה, עדיין עם בחילות וחולשה), יותר מחוברת לעוברית שלי (גם גילינו את המין וזה גם מאוד ריגש אותי) ויותר מתרגשת מההמשך, למרות שיש פחדים כמובן. ההתחלה באמת קשה. אני ממליצה לנוח הרבה, לשתף את מי שאת מרגישה בנוח לשתף, לעשות דברים כיפיים ומרגיעים.

אולי באמת כי עוד לא שיתפתי אף אחד אני מרגישה לבד בזה ומפוחדת מאוד! מקווה שזה באמת יעבור 🙏

תודה על ההזדהות 🙏💞