משוערות ינואר מי שבהריון ראשון כבר התחילה להרגיש ?????

שקיפות עורפית לא תקינה היי, הייתה לי שקיפות עורפית לא תקינה של 6 מ''מ.. הפנו אותי לייעוץ גנטי שם המליצו על הפסקת הריון.. החלטנו בהמלצת רופא הנשים שלי לחכות לתשובה לאחר בדיקת סיסי שליה שתתבצע עוד שבוע.. מישהי שמעה על שקיפות כזאת ונולד לה תינוק בריא? תודה,

המלצות שבוע 33 יש המלצות מה לעשות? 🥰

שמירת הריון בנות, חושבת לעוד כמה חודשים. אני לא אוהבת את מקום העבודה שלי וממש לא מעוניינת להישאר עד סוף ההריון שם. בנוסף, אין לי הרבה ימי מחלה וימי חופשה. כיצד יהיה ניתן להוציא שמירת הריון?

יש לי קורונה, אני סגורה בחדר ומתחרפנת לשמוע את ה״גדולה״ (שנה וחצי) בוכה מחוץ לדלת, והקטן בן 3 חודשים צורח ואף אחד לא יכול עליהם! הבן זוג עצבני מתייחס מגעיל לשניהם! בא לי לרצוח אותו! לפני כמה זמם נדבק בווירוס שלשולים שכב 3 ימים במיטה לא זז! ברור שאני לא התנהגתי בצורה דוחה כמוהן ועם כל הבלאגן של הילדים הצלחתי לטפל גם בו והוא אפילו לא שאל כלום לא עליי ולא על הילדים. שמישהו יגיד לי למה גברים כאלה?! זה לא שביום יום הוא לא עושה כלום אבל הוא עצבנייייי. עושה ומתעצבן! בעיקר עליי כי אני אומרת לו מה לעשות. הילדים מעירים אותו בבוקר והוא עייף אז הוא עצבני ואני רק רוצה שיהיה להם בוקר טוב והוא חושב רק על עצמו וכמה הוא עייף. כאילו אני לא עייפה. הוא מפרנס יחיד כרגע והתחיל עבודה חדשה שמאוד אוהב והוא לא מבין כמה מזל יש לו וכמה נחת זה ללכת לעבודה ולא להיות עם הילדים כל היום. כל מה שהוא חושב עליו זה עבודה. יש לנו דירה חדשה שיפוצים הליכים משפטיים ונוח לו לזרוק הכול עליי כי הוא עובד. אפילו לא שואל איך כל דבר מתקדם. חוזר בסביבות 18:30 והילדים ישנים כבר ב21 ועוד הוא מתלונן כל ערב, ״חמה הוא בוכה״, ״מה יש לו?!״ ״למה את מלכלכת?!״ עצבני ולא נעים כל הזמן. פלא שהילדים מתנהגים ככה כשאני לא שם?!נשבר לי הלב עליהם. בסדר יגידו לי שהוא מוצף שזה יותר מידי 2 קטנים ודירה חדשה ומפרנס יחיד אבל הוא גבר גדול לא תינוק! לכולם קשה לא רק לו. כולם עייפים. אף אחד לא מתנהג מגעיל ככה. פשוט אין לן כוח לכלום. התחלנו ריב לפני יומיים שלא באמת יצאנו ממנו, אמרתי שנראה שאין לו כוח אליי יותר שהוא רק עצבני עליי ועכשיו כשאני סגורה לפחות אני מבינה שזה לא רק עליי. הוא ככה גם עם הילדים. חוץ מעצמו ומהקושי שלו הוא לא רואה אף אחד. לא חושב שהילדים לא רואים את אמא ובגלל זה הם ככה. אשכרה לא חושב. לא משנה כמה אני אומרת לו שיהיה נעים יותר זה הילדים שלו שקשה להם הם לא מבינים מה קרה. את הקטן הוא בכלל לא מבין. לא מצליח להתחבר כמו אל הגדולה. רק אני מכירה אותו ויודעת מתי רעב מתי עייף ואיך להרדים. הוא היה ישן בלילות ועכשיו התעורר ב2 בלילה עירני כי הוא לא ידע לטפל בו טוב והוא יושב איתו כמו זומבי בלי לדבר בלי לשחק כלום, רק עושה לו ״שששש״, ״די כבר!״ וכבר יצא שסיכנתי את הילדים כמה פעמים ויצאתי לידם להרגיע אותם כי התינוק המגודל לא מתפקד. רק מתמרמר על מר גורלו. אני שומעת אותו מנסה להניח את הקטן לישון והוא בוכה אז הוא שוב קם.. ומה שהכי מצחיק זה שאני אומרת לעצמי בראש שאולי לפחות הוא מבין עם מה אני מתמודדת ולמה אני אומרת לו כל הזמן מה לעשות כדי שהכול יהיה רגוע ומסודר (קודם התבכיין על כל הבלאגן שיש לו לסדר לפני השינה, מטבח וסטריליזטור ואמבטיה אחרי מקלחות), אבל בתכלס גם זה לא יעזור כי אין הסתכלות מעבר יש רק אותו והקושי שלו. במקום להעריך ולהבין הוא לנצח יהיה ממורמר. לפני הילד השני הוא לא היה ככה ממורמר. מתה לצאת לילד לשחרר אותו מהעול להיות עם אבא שלו. אסור לי להיות חולה! בחיים!

רק חיבוק אני צריכה מבעלי אני לא מפסייקה לבכות 3 שבועות אחרי לידה שומרים נידה אלוהים למה זה כזה קשה???