עוקבת

לא לאכול

רק לנשוך

מקור הדברים בס' חיים וברכה [אות רכח] בשם ס' נזירות שמשון, שנשים מעוברות נושכות את הפיטם בהושענא רבה ואחר כך נותנות צדקה והיא סגולה ללידה קלה. הטעם לכך, הוא על פי המדרש שעץ שאכלה ממנו חוה בחטא עץ הדעת היה אתרוג. נוסח התפילה הוא כדלהלן: "רבונו של עולם, בשביל חוה שהיתה אוכלת מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו הזמן לא הייתי אוכלתו ולא הייתי נהנית ממנו, כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה. וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה, כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר הקב"ה לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציוויו. ותקבלני ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו, ותושיעני לילד בנחת  ובלי צער  ולא יהיה לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה הא-ל המושיע". כמו כן יש לטעום ריבה שנעשתה מאתרוג שקיימו בו את המצוה, ואף זו סגולה ללידה קלה.