טוב אז עזבתי את הבית לא כי רציתי כי פשוט לא הייתה לי ברירה כבר, אני והבן זוג שלי לא נשואים ויש לנו ילד בן חודשיים כמעט, אספתי את הדברים שאצטרך לעכשיו לי ולילד ופשוט הלכתי אחרי שהשפיל אותי בקטע מטורף ופשוט ירק לי בפנים, כל היום הוא עסוק בלרדת עלי על כמה אני עייפה וכמה אני מתבכיינת וכמה שאני עייפה והבית מבולגן ולא תמיד אני מכינה צהריים, וזה למה ? כי אני עושה הכל לבד, אין לי עזרה מאף אחד וההורים שלו בכלל לא בקשר איתי מאז שהילד נולד משהו הזוי כן אני יודעת אבל לא מתרגשת מיזה בכלל, זה כי הילד לא נינוח וכל היום בוכה בכל מקום רק לא על הידיים שלי, סובל נורא מגזים ככה שכל היום אני סובבת סביבו ולא מוצאת זמן אפילו לשטוף פנים בבוקר ולמה אתן שואלות ? כי הבן זוג שלי לא עוזר לי בכלל, לא קם בלילה להביא הבקבוק כשבוכה, לא יעזור להרדים אותו, אפילו כשאבקש לשטוף בקבוק אצטרך לחכות כמה שעות עד שזה יקרה, אז הלכתי לאמא שלי שגרה שעתיים נסיעה ממני כדאי לשטוף את הראש קצת ולתת קצת שקט לעצמי, אני בת 20 לא יודית מרגישה שעשיתי טעות שהבאתי ילד לעולם כי אני פשוט לא מסוגלת לתת לו את מה שהוא צריך ולא זה לא דיכאון זה ממש לא דיכאון ולא הכיוון לשם כאילו פשוט אני מרגישה שלא מיציתי את החיים שלי עדיין, אני מתבאסת כי יודעת שלא יכולה ללכת סיבוב עם חברה ולשתות כוס קפה ברוגע, מתבאסת שלא יכולה אפילו להתקלח מתי שבאלי, מתבאסת אפילו קצת על הילד למרות שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי אבל לפעמים אני פשוט מנסה לברוח מלהיות איתו כשאני אצל אמא שלי פשוט מרגישה שאין לי כוח כבר לשמוע את הבכי הזה וכל היום סובבים סביבי חיתולים ובקבוקים שלא נגמרים, לא יכולה לישון כשאני שבורה על החיים וכלכל עייפה אבל פשוט לא יכולה כי הוא לא ישן וזה לא עובד ככה. והכי מצחיק אותי שהוא רוצה עוד ילד ושזה יקרה עכשיו, אתה לא עוזר לי בכלום ואתה רוצה עוד אחד ? באיזה סרט אתה חיי אדוני, עשיתי טעות שהבאתי אותו איתך העיקר הבטחת הבטחות ושום דבר לא יצא לפועל ממש שום דבר אפילו לצאת לעבוד ולדאוג לעצמי אני לא יכולה כי פשוט הבייבי עוד לא מאפשר לי את זה מפחדת שיחסר לי משהו ולא אהיה אפילו ממי לבקש כי רק הבן זוג היה ממן אותי בתקופה הזו, בקיצור אני מפחדת שאם לא אחזור לשם פשוט אמצא את עצמי בשום מקום, פרקתי עד לכאן ותודה למי שנשארה עד הסוף