אני תמיד אומרת שאין יותר או פחות פשוט מדובר ב2 אהבות ב2 דרכים שונים הרי הילדים עצמם שונים. זה לא רע. אהבה והיחס שתעניקי לילד אחד לא בהכרח יהיה מתאים לאחר.. מבינה מה כוונתי? ואני מאמינה שמחשבה מייצרת מציאות. תוציאי את היצר הרע מהראש שלך מבינה את המחשבה אבל מיותר בעיני. וזה נורמלי לחלוטין מה שאת מרגישה זה לא עושה אותך םחות או את הילדונת. עם הבכור לא הרגשתי את הקליק ישר ידעתי שאני צריכה לטפל בו ולעניק לו אבל לא היה איזה רגש שסוחב אותי אסל כן בהמשך ניהיה הרגש החמים הזה שאני מרגישה שהוא ממכר, עם הילד השני היה אותו דבר שהוא נולד (עוד פג) ידעתי שאני צריכה לטפל בו והרגש לא ישר בא וגם לא הייתי איתו כמו שהייתי עם הבכור כי כבר הייתה שגרה של עבודה ובית וילד נוסף.. היום הוא בן 9 חודשים ואני אוהבת אותו וגם את הבכור שלי בן ה3 אני לא יכולה להגיד שזאת אותה אהבה אבל היא לא פחות ממה שאני נותנת לשניהם פשוט בדרכים שמתאים להם 💕