חום כמה חום זה נקרא אצל תינוק קטן?

אז... סיפור הלידה שלי כמו שהבטחתי (די ארוך...)❤️ בשבוע 39+2 ביום ראשון, נפל לו הפקק הרירי מיד על הבוקר יחד עם הפיפי, והחלו להם כאבי מחזור עדינים ונסבלים. במהלך היום התגברו, בלילה ניגשתי למיון ועדיין צוואר הרחם היה סגור ואין כלום באופק. למחרת, כאבי המחזור שבדיעבד היו צירים בהחלט התחזקו, כל ציר אורך כ30 שניות בטווח של 5 דק׳ אחד מהשני... מחליטה לתזמן. הם תכופים וסדירים אך עדיין לא מספיק. בלילה כבר הכאב של הצירים בהחלט עלה וניגשתי למיון שוב, לאחר בדיקה נאמר לי שאני רק בחצי אצבע פתיחה.... הציעו לי להתאשפז בגלל הצירים הכואבים והחזקים אך הרופאה אמרה לי שזו לידה ראשונה וצריך מ ל א סבלנות כי ללידה ראשונה יש את הקצב שלה. חזרנו הביתה (מעט מאוכזבת לא אשקר) כל הלילה סבלתי מצירים מטורפים כבר.... החלטתי שאני סובלת את זה בבית ואלך למיון עד שכבר אי אפשר יותר לסבול. הצירים התחזקו, כל ציר כזה עשה לי בחילות ומיד אחריו הקאתי, ב12:00 בצהריים כבר במיון מחכה... פתיחה 2 בלבד. אמרו לי ללכת להתהלך ולחכות שמשהו יתקדם כי לקבל חדר זה עדיין לא קורה. (התאכזבתי לא אשקר כי אני ס ו ב ל ת מצירים) פתיחה 2 נתקעה לנצח!!!! עד 17:00 בצהריים והרגשתי שהצירים מטורפים וכלום לא מתקדם... רק לקראת 17:30 קיבלתי חדר כי אחרי בדיקה נוספת ראו מעט התקדמות, התפללתי שכבר תהיה פתיחה 3 ואוכל לקחת אפידורל מיד!! וכך היה... מהרגע שקיבלתי אפידורל בשעה 18:00 בערך הכל פשוט החליט לטוס... הכל היה עניין של דקות מפתיחה 3 לעד כמעט פתיחה מלאה... 5,6,8 הכל טס בקצב מטורף, רק מה שחשוב לציין, שהאפידורל לא השפיע כלל ואני צועקת ומתפללת ומבקשת לקרוא למרדים כי אני מרגישה ה כ ל, מוסיפים לי עוד ועוד ואני עדין מרגישה פשוט הכל.... נכנסתי ללחץ אך כבר הייתי בלידה אין זמן לחשוב ולהרהר אלא רק לדחוף. בשנייה פתאום אני עוצרת בתוך כל ״ההיי״ ורואה מלא רופאים וכמה מיילדות ושהוציאו את כולם החוצה... גם את בעלי... היו האטות בדופק של העובר לכן נעשה וואקום. תוך שניות הוציאו את הקטנטונת ודי נלחצתי כי היה שקט ולא שמעתי בכי כי לקחו אותה לבדיקת רופא. תוך דקות החזירו אותה ושמו אותה עלי והרגע הזה בהחלט שווה את הכל, כל הכאב והטירוף של לפני פשוט מתגמד! 2.800 של אושר! ❤️❤️❤️❤️ מאחלת לכולכן לידה קלה ומהירה!

כאבי רגליים ולחץ בבטן ובגב תחתון שבוע 36 להתקשר למוקד או לחכות שיעבור?

מה אני אמורה לעשות פה? לא רוצה לסלוח לאפחד מהם...החמה המקסימה שלי ואהובת מהיום שהכירה אותי לא הייתה מוכנה לקבל אותי קיללה לי את הנשמה מהיום שהכירה אותי בהריון שלי איחלה וקיללה לי את הנשמה וגרמה לי ולבעלי להיות פרודים תקופה במהלך ההריון בסוף חזרנו היא הכירה את הבת שלי בגיל שבועיים/שלוש היינו חיים אצלה שבוע עד שהשכרנו דירה וכמובן גם פה היא נתנה לי להפרד מבעלי שבוע בגללה שהיינו אצלה שבוע מול כל המשפחה היא אמרה לבעלי תתגרש ממנה מהיום שהכרת אותה יש לך שחור מסכנה הילדה מוזנחת לא מטפלים בא הילדה שלי ברוך ה מתקלחת פעמיים ביום ולבושה עם הבגדים הכי נקיים ויקרים ומותגים ומה לא פשוט שהיא הייתה עד גיל חודשיים לא הייתי מסוגלת לשחק איתה בגלל הפרידה הגדולה מבעלי כמובן שקילחתי הכל אבל להקשר אליה נפשית לא הצלחתי אני גם לא יודעת אם זה נקרא דיכאון אחרי לידה כי היום אני טיפה יותר משחקת איתה אבל עדיין לא מצליחה להתקרב בקיצור... בעלי לא הלך אליהם חודש עש שהם לא יכניסו אותי אליהם לבית כי באותו ערב קמתי והלכתי והיא אמרה לי אם את יוצאת מהבית יותא את לא תתקרבי לפה אבל כאילו מה ציפית אחרי שפתחת עלי תפה על כלום אני ישאר וישתוק ? אני ממש לא רוצה להיות עם אפחד מהם בקשר אבל בעלי מתעקש ואומר שהוא סלח למשפחה שלי וכו... אבל המשפחה שלי זה לא כמו שלו אני רק בוכה לא רוצה איתם בכלל קשר הם עושים לי רע

שרשור רעיונות ישימים ולא יקרים לפורים: אני אתחיל: אני חיפשתי את הבן שלי כשהיה בן 3 חודשים לפו הדב, היה לי בגד גוף מחמם בצבע של פו הדב, קניתי כובע צהוב עם אזניים פשוטות, ומעל שמתי לו בגד גוף אדום שתפרתי אותו כמו חולצת בטן כזו והוא היה מבסוט :) אני הייתי ארנב ובעלי היה נמר והיינו החברים של פו :)

בחילות לילה מישהי? כבר שבוע 18. עם דיקלקטין. וכמו שעון איך שמגיע ערב.בחילות נוראיות, לפעמים עם הקאות לפעמים לא, עד שנרדמת. אוף :( אמרו לי להנות מהזמן הזה...אבל זה ככ קשה ומעייף. מוצאת את עצמי חרדה ממש משעות הערב. סתם רציתי לשתף :( לפרוק....