לא חושבת שיש מישהי שלא חוותה קשיים בחודש-חודשיים הראשונים ואף יותר. אנחנו הורמונליות בטירוף ומתמודדות עם תינוק חדש, לומדות תוך כדי תנועה מה צריך לעשות ואיך לטפל בו. כמי שלא הייתה לה עזרה בכלל בתחילת הדרך (גם לא מהבעל שהיה עסוק בעבודה ובלימודים) אומר לך שעם הזמן זה הולך ונהיה יותר קל... בגיל חצי שנה, שכרגע בטח נראה לך רחוק, כבר נהיה כיף :) צריך הרבה סבלנות ולזכור שזה מצב זמני שיילך וישתפר בהדרגה ❤️

אהובה. אני מנסה למצוא את הפוסט שאני כתבתי פה כמה חודשים אחרי שילדתי. זה מממש אבל מממש לא בעיה ספציפית בך ואת חייבת לדעת את זה. כי כשאני כתבתי מישהי הגיבה לי תגובה לא נעימה והייתי בטוחה שאני ״הדפוקה״ היחידה בעולם וזה רק הוסיף על הדיכאון שחוויתי אחרי הלידה. אז זה דבר ראשון. גם אני הייתי רחוקה מההורים, בן הזוג שלי עבד מליון שעות ביום והתינוק לא נתן לישון שניה בלילה וגם לא ביום. דיכאון אחרי לידה זה דבר שהוא לא כל כך מדובר אבל זה קורה וזה בסדר. זאת תקופה קשה באמת קשה. הילד שלי עכשיו בן שנה ושמונה ויכולה להעיד על עצמי עד שהוא לא נכנס לגן (בגיל שנה) היה לי מאוד קשה. הדיכאון כן עבר משהו כמו ארבעה/ חמישה חודשים אחרי הלידה אבל הייתה לי שנה שעד היום אני מספרת לאנשים שזכורה לי כטראומה. את לא לבד אהובה ואת תצליחי את זה ❤️