בבקשה ממכן תקראו תעזרו לי אני עייפה התייאשתי אין לי כוח כבר נשבעת , איך הייתן מרגישות אם הבעל שלכן אומר לכן שאתן תלותיות ושתעזבו אותו בשקט (מדברת על חגים וסופשים) שהוא יודע שאין לכן אף אחד מלבדו? הוא מוקף בחברים ובסביבה ומשפחה מגובשת מאוד. אני אסביר למה אני מתכוונת: אני בחופשת לידה מחכה כל יום ויום וכל רגע ורגע שהבן זוג שלי יחזור מהעבודה והוא חוזר עייף וגמור רוצה רק להתקלח ולישון אז אני מביאה לו ולא מקשה עליו ואני נשארת עם הילדה (בסלון כדי שהילדה לא תעשה לו רעש ותפריע לו) ושוב פעם אני לבד גם ביום וגם בלילה בקושי מרגישה אותו בבית הרבה פעם הייתי מעירה על זה כי גם בימים שהוא חוזר מוקדם הוא בתעסוקה אחרת מחוץ לבית (שטיפת רכב, להסתפר, ללכת לחבר) וגם פה אני לא מפריעה לו אבל מעירה על זה ועדיין ממשיך.. אנחנו לא מבלים . אני מחכה לשישי שבת כי אני יודעת שזה הזמן היחידי שלנו ביחד כמשפחה טריה לבלות וזה לא קורה וגם רוב הריבים והפיצוצים שלנו זה בימי סופש וככה זאת הדרך בריחה שלו לצאת מהבית ולהיעלם לכל הסופש , שבוע לפני כיפור ביום שבת רבנו בכיתי את החיים שלי בחדר התחננתי לבורא עולם שרק יקח אותי כי אין לי למה לחיות אבל אוזרת כוחות בשביל הילדה שלי , משעה 12 בצהריים עד 4 בצהריים בוכה בחדר סגור ולא הזיז לו כלום אמר שאני מזייפת דמעות והן לא אמינות , היה בשלו בסלון וראה סדרה , התחיל לאיים שהוא ילך יקח את הדברים שלו ויעזוב לתמיד ואני גם עם עצבים אז אמרתי תעשה מה שאתה רוצה קח את הדברים שלך ותלך , הוא ארז את הדברים ויצא מהדלת ורצתי אליו ואמרתי לו תחזור (כל פעם קורה מרגישה שכבר נמאס לי שאני צריכה להתחנן שלא ילך באמת) סבבה עבר… ביום כיפור הסתובבנו ביחד עם הילדה והרגשתי באמת שהרגשתי שהוא לא ממש רצה להסתובב איתי ביחד ביום כיפור אז הוא פשוט אמר בואי נשב וזהו בשביל מה להסתובב אין מה ונלחמתי על שנעשה סיבוב ועשינו בסוף, אחרי שחזרנו לבית התחיל וויכוח שהתפתח לריב ואז הוא זרק לי ״700 זוגות ראיתי מסתובבים בנפרד האישה בצד אחד והבעל בצד השני רק את מחפשת לבית בתחת שלי אני לא בנוי לזה תשתחררי ממני״ חשוב לציין שאלה זוגות נשואים לפחות 15 שנה ביחד או זוגות שביחד לפחות 5 שנים סתם רוצה לציין זה לא משנה כמה זמן ביחד הם, ואנחנו סהכ שנתיים וזה הכיפור הראשון שלנו ביחד , שנה שעברה הייתי בהריון אבל הוא רצה להיות עם חברים שלו אז נאלצתי להישאר בבית למרות שמאוד רציתי להעביר את הכיפור ביחד בפעם הראשונה. מאוד נפגעתי ושתקתי מההלם הרי הוא יודע שאם לא הוא אין לי עם מי להסתובב ולהיות. חזרנו לדבר הכל היה טוב (בלב שלי רע לי קשה לי אבל נושכת שפתיים שלא יהיה ריב) וזה לא נגמר בזה הגיע ערב סוכות התווכחנו והגענו לריב גדול הוא אמר אני רוצה לקחת את הדברים שלי כבר נמאס לי מהכל , תיכננו מראש לעשות אצל המשפחה שלו כי אצלי לא בונים סוכה וכל אחד בעולם משלו לצערי😢 חיכיתי לזה כל כך ערב חג סוכות ראשון עם הילדה והתנפץ לי בפנים אז התחלתי להתחנן בפניו איך הוא מסוגל לעשות לנו את זה להשאיר אותנו פה וללכת לחגוג בלעדינו ועוד לאיים שיעזוב אותי לגמרי? שישים את הכל בצד זה ערב חג. לא הזיז לו שום דבר המשכתי להתחנן שלא יעזוב שואלת אותו מה אתה רוצה שנהיה לבד למה אתה עושה לנו את זה איך אתה מסוגל לתת לנו לחגוג לבד את החג ועדיין לא הזיז לו, אחרי עשר דקות הכל צף לי מתקשרת אליו באה להגיד כמה מילים ומתחילה לבכות מנסה לעצור את הדמעות לא מצליחה אבל חייבת להוציא את כל מה שצף לי אומרת לו ״אתה לא מבין??? אתה לא מבין שאין לי אף אחד חוץ ממך?!!! אתה לא מבין שאין לי על מי להישען אם לא אתה? אין לי את מה שיש לך אין לי את המשפחה המגובשת הזאת אני לא מוקפת אפילו בחברה אחת! אין לי פשוט אין לי את מה שיש לך החגים אם לא אתה והמשפחה שלך זה לשבת בבית ולצפות בטלוויזיה אין לי את הכסף להגיד גם יאללה כוסאמק נגמר הכל אני עוזבת כי בסוף אמצא את עצמי באף מקום ואומרת לו תפסיק להגיד לי שאני תלותית בך יותר מדי וגם אם אני תלותית בך אתה הבן זוג שלי העתיד שלי המשפחה שלי אם לא ארצה להיות בקרבתך אז בקרבה של מי אהיה מי כבר יש לי עוד בחיים חוץ ממך ומהילדה??? מה רע לך שאני רוצה להיות בקרבה שלך ומחפשת את התשומת לב אך ורק שלך התשומת לב הזאת שאני לא מקבלת וגם אם אני מקבלת אני מתחננת בשביל זה מה אני צריכה להוריד דמעות בשביל שתיקח אותי לסוכה כדי שנחגוג את החג הראשון ביחד כמשפחה ????״ ואני מוצפת בבכי הלב שלי כואב מאוד הלהבים שגם הבן זוג שלך החיים שלך זה שאת מסתכלת עליו ומאוהבת בו עד השמיים גם הוא לא המשענת שלך ולא הכתף השלך שירים אותך כשאת פגועה או שכואב לך הבן אדם שאת חיה איתו יום ויום לצידו. ומנתקת כי ממילא כלום לא מזיז לו הרי , כמה דקות אחרי זה רואה שהוא עלה לבית פתחתי לו