היי, חשבתי שהעניינים יסתדרו ושלא אגיע למצב הזה.. לצערי, טעיתי. נכון לעכשיו, אאלץ לאסוף את עצמי ולהיות חזקה עבורי ועבור ילדיי. אספר בקצרה ואומר, שאני ואב ילדיי לא נשואים(מבחירה), חיים במשק בית משותף ויש לנו שני ילדים. היחסים הזוגיים שלנו בעלייה וירידה נונסטופ. התחושה היא שהוא מתנהג כמו רווק ללא ילדים ובת זוג. הוא עושה מה שבא לו, מתי שבא וכמה שבא לו ללא כל התחשבות בי ובילדים. ניסיתי לדבר איתו על זה אינספור פעמים והוא הבטיח שישתדל לנהוג אחרת, אבל הוא אף פעם לא מצליח לעמוד במילה שלו. יש לו קטע כזה סופר מעצבן ולא מכבד שכשהוא מתעצבן הוא לא אומר שום דבר, אורז את הדברים שלו והולך! בפעם האחרונה שהוא עשה זאת אמרתי לו שזו הפעם האחרונה ושאם יעשה זאת שוב לא רק שלא אמנע זאת, אלא גם לא אחזיר אותו לבית! והנה, באופן לא מפתיע בכלל, הוא עשה זאת שוב. התעצבן עליי שלא עזרתי לו לארגן את הילדים לגן והמשכתי לישון עוד קצת לפני שאני קמה לעבודה.. כאשר רק אתמול דיברנו וסגרנו שבגלל שאני עובדת בחול המועד והוא לא.. הוא ייקח ויחזיר את הילדים מהגן, וכל המשתמע מכך. כאשר הוא חזר לבית(לאחר ששם את הילדים בגן) ארז את חלק מהדברים שלו ויצא כששאלתי לאן הולך אפילו לא טרח לענות! כשיצאתי אחריו ודרשתי שייתן תשובות אמר שנמאס לו מהדירה ושלא אכפת לו כלום. אמרתי לו שיחשוב טוב טוב לפני שהוא עושה זאת ובסופו של דבר הזכרתי לו שאם הולך אז הוא לא חוזר.. זה אפילו לא עניין אותו ואני אפילו לא המשכתי לנסות כי די הגיעו מים עד נפש. אז.. עם ההקדמה המדכאת הזו.. האם מישהי יכולה לומר לי מה ניתן לעשות במצבי, מבחינת זכויות וחובות? עם מי אפשר לדבר/לברר? ראוי לציין, שאני אוטוטו בת 35, יש לי שני ילדים מתחת לגיל שלוש, לא משמן חזרתי לעבוד במישרה מלאה(לאחר חזרה מחלד),אני יתומה מאב ואם ללא כל עורף משפחתי ואני פשוט אובדת עצות😔