אני חייבת לפרוק בנות, בבקשה אל תשפטו אותי. אני רווקה התחתנתי עם גרוש פלוס 2(13,15) לפני הצעת הנישואין הכל היה טוב איתן. פתאום לאחר ההצעה הן קיבלו בומבה שכנראה אני ואבא שלהן זה רציני, והילדה הקטנה התהפכה עליי. מציינת שאני עושה הכל כדי שירגישו בנוח. לוקחת אותן לשופינג, מנסה לדבר איתו.. הן מתקשרות לאבא שלהן רקק אבל רקקקק שהו צריכוצ טרמפ לאנשהו, או שהן שכחו משהוו וצריכות שיביאו להן את זה. אף פעם לא התקשרו לשאול אבא מה נשמע, מה קורה ??? בקיצור.. היו ימיים שהייתי יכולה לדבר איתה והיא הייתה מתעלמת, ממשיכה ללכת. נכנסת לרכב "היי אבא, ביי אבא" כאילו שאני אוויר. מדברת איתה, מגלגלת עיניים. כל דבר שאני אומרת היא מתווכחת גם על הכי שטות.. על משהו שיכול להיות גם בטלוייזיה. ברמה בלתי נסבלת. אני ממש פגועה, לא ממנה, אלא מההתנהלות של בעלי.. שהוא רואה שרומסים אותי ולא עושה גבולות. הן אוכלות בחדר ויכולות חהשאיר כך את הליכלוך... מבלי להרים.. עד שהגיע למצב שהיו נמלים בחדר, ניקיתי וביקשתי ממנו שיבקש מהן לא לאכול בחדר כי אחר כך מי שמנקה זו אני ! הוא ביקש, כמובן שזה לא קרה, שאנחנו הולכים לישון הן עושות מה שהן רוצות. אחרי שביקשנוו מהן לא לאכול בחדר מספר פעמיים, התפוצצתי ראיתי שקית במבנ בין המיטה לקיר... בעלי שוב ביקש מהן לא לאכול, ושכבר ביקשנו מהן.. הילדה הקטנה "מה הדרמהה כולה שקית במבה, מה הדרמה פה" והוא שותקקק !!! או שאנחנו בסידורים באמצע היום והיא מחייגת "אבא אני צריכה שתקח אותי ל.." אומר לה שאנחנו בסידורים וכרגע לא יכול. "אבל אתה גם ככה נמצא פה(באותה עיר) מה הבעיהההה" וממשיכה וממשיכה. יכולה להתווכח איתו חמי שעה על הקו והוא חא יעצור את זה. הן לא עושות כלום. תמיד שהן באות יש אוכל, בית נקי הכלל הן אפילו לא עורכות שולחן ברמה שבעלי מבקש מהן "אין לי כח" ונכנסות לחדר. הוא יכול לבקש 10 פעמיים והן פשוט מתעלמות מזה. אני לא מסוגלת לחיות כך יותר. שהוא לא רואה את הקושי שלי, את התסכול שלי. כח החוסר גבולות שלהן, בגללו הביאו אותי למצב שאני חא מסוגלת לראות אותן, כמה שזה נשמע רע. מציינת שאצל אמא שלהן הן עושות הכל !!! פשוט הכל !! פה הוא פשוט נתן לה הרגשה שהן מגיעות לבית מלון, ואני המשרתת !!!!!! ניסינו טיפול זוגי, הדרכת הורים. כולםםםם כולל כולם אומרים לו בפה אחד שהוא חייב לשים להן גבולות, ועד שהוא לא יעריך את עצמווו וידרוש כבוד עבורו, הן גם לא יכבדו אותי. ויפה שעה אחת קודםםם לשים להן גבולות 3 מטפלים שהיינו. על הנייר הוא מסכים, אבל כבר שנה וחצי שאני אוכלת את החרא הזה ואני לא מסוגלת יותר. יש לנו תינוק 1 משותף בן חודש וחצי. יום שבת אחרי שהן הלכו רבנו(כרגיל תמיד יש מרעב אחרי שהן הולכות) וזהוו אני כבר לא מסוגלת להכיל את זה !!!! ביקשתי ממנו אתמול שימא מהבית ושאני רוצה להתגרש !!! סליחהההה על האורךך פשוט חייבת לפרוקקק