יש ימים שאני פשוט לא מצליחה להבין מה הוא רוצה ???? !! בכי ובכי

מתוסכלת!! שבוע 30+6 ונפלו עלי ברכבת הקלה בירושלים בסוף יום כייף עם בעלי והלכנו לטרם לבדוק שהכל תקין ושלחו אותי לבית חולים לכמה שעות עד נסיים את המוניטור לא יהיה לנו אוטובוס הביתה 😣😣

לא מרגישה תנועות בבקשה תרגיעו אותי שבוע 28 כל היום הרגשתי רק בעיטה אחת ועוד תנועה חלשות מאוד!!!! לא אופייני לו בכלל.. ומצד שני ההרגשה שלי בכל זאת אומרת שהכל כן בסדר לא יודעת אם ללכת להיבדק או לחכות עוד קצת אוף

עריסה מתחברת למיטה אז ראיתי מספר מיטות מתחברות , אשמח להמלצות מה מבין המיטות מומלץ והאם ידוע מה ההבדל בינהם? יש את זו שבתמונה אבל ראיתי גם מיטה שנראתה אותו הדבר רק של קוזי ויש גם מיטה נוספת דומה של צ'יקו. המחיר של המיטה התמונה גבוהה ב300 שקל האם באמת שווה את זה?

עצוווות בבקשה הבן שלי בן חודשיים וחצי , אוכל 180 סימילאק , לאחרונה הוא לא שבע ונירגע רק עם אוכל הוא כבר עלה המון במשקל ... היה אוכל בהתחלה 150 ועכשיו העלתי ל180 וגם זה לא משביע אותו ! הוא מסוגל לאכול 180 כל שעה וחציייי ואם אני לא מביאה לו ושמה לו מוצץ זה צרחות כאילו לא אכל 4 שעות 🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️😨😨😨

פריקה והתצרכות תמיכה..פוסט ארוך מאוד🙊 היום אני שבוע 35+4, יושבת וחושבת על מה שעברתי בכל ההריון שלי, בהתחלה הכל היה תקין וחלק והחיים יפים ומאושרים, אני ובעלי מתלהבים כמו כל זוג אהוב, בבדיקות הדם הראשונות התגלה יתר פעולה של בלוטת התריס בגלל ההריון, ונתנו לי כדורים לאורך כל ההריון, עד שהגענו לבדיקת החלבון העוברי, הבדיקה בכללי תקינה, התוצאות אינם מצביעים על סיכוי לתסמונת דאון, אבל, יש ערך אחד שיצא במקום 2, 2.06, ואז התחיל הבלגן, עשיתי סקירה מאוחרת, והרופא מצאה שיש תא במוח שהוא גבולי (9), וריבוי מי שפיר במקום 24 זה 25, והחליטה לשלוח אותי לזכירה מכוונת בבית חולים, הלכתי לסקירה ושם לא ראו כלום, המוח והתאים בממוצע, הבטן תקין, רק יש ריבוי קל של מי השפיר, ואז בהעמסת הסוכר יצא רק ערך אחד גבולי בצום ואובחנתי עם סכרת הריון, בשבוע 26 התחלתי להרגיש נפיחות בנרתיק, יומיים סבלתי מנפיחות עד שלא הצלחתי לקום ממקומי, הלכתי למיון ואז מגלים שיש לי אבצס בנרתיק וצריכה ניתוח, מכניסים אותי לניתוח והכל עבר סבבה למרות שהיה לי קשה ובכיתי המון, הגעתי לשבוע 35 ואז אני רואה שתי טיפות דם, הולכת למיון ואז שם מתפוצץ דם והיה לי דימום חזק מאוד, מחברים אותי למוניטור ורואים שיש צירים אבל אני לא מרגישה בהם, פתיחה 1.5, מכניסים אותי לחדר לידה ישר, אני בוכה ולא מפסיקה, לא מעכלת מה קורה, דימום שלא מפסיק, מפחדים שזה יהיה היפרדות שלייה, עד שמחליטים ליילד אותי ואז הדימום מפסיק הצירים נעלמים והתינוק שלי בסדר גמור, עושים אולטרסאונד בכל בסדר והשלייה בסדר, משאירים אותי 5 ימים השגחה והכל תקין, אני יודעת שהכל עבר בסדר ותודה לאל, אבל עדיין אני לא מעכלת את כל מה שעברתי, אני עדיין בוכה בגלל מה שעברתי ומרגישה שזהו אני לא יכולה לעוד דברים, מפחדת מדיכאון אחרי לידה, מפחדת שהתינוק לא יהיה בריא, מפחדת מהרבה דברים לא יכולה לחשוב אופטימי