שבוע 18 - הבחילות חזרו !!! קרה למישהי ? בבקשה תגידו לי שתכף אני שוב ארגיש טוב🙏

בבקשה אני זקוקה לעזרה.. גבר אלים?? מה לעשות?? נולדה לי ולבעלי תינוקת מהממת תודה לאל לפני 3 חודשיים. ומאז מרגישה שבעלי יותר בלחץ מכל הבחינות..ובעיקר נפשית.. לפני שבכלל נכנסתי להריון היו לו כל מיני התפרצויות אבל מאז הלידה אני מרגישה שההתפרצומות האלו הלכו וגדלו.. מיום רביעי אנחנו היינו בחגיגות לרגל החתונה של אח שלו..ולי היה פשוט סיוט אחד גדול להסחב עם תינוקת כזו קטנה במשך 4 ימים... נסענו לאיזור הדרום... זה התחיל מיזה שאח שלו אמר לנו שסגר מסעדה ושם הם יעשו את החינה... זה היה ביום רביעי... קור אימייייייייים.... אבל אמרתי אלך לכבד בכל זאת אח שלו.. אנחנו מגיעים ל" מסעדה" עלקקקק ואני רואה שזה אולם אירועים לכל דבר עם מוסיקה רועשת עשן של סיגריות ומלא אנשים....אני רק נכנסת לתוך האולם עם העגלה.. כל המשפחה של אמא שלו באים אומרים שלום.. ופתאום אני מסובבת את הראש ומה אני רואה???? שהעירו לי את הקטנה ומתחילים להזיז אותה מיד ליד בלי אפילו לשאול א6תי ......אני קיבלתי עצבים ופשוט לקחתי אותה לאיזה איזור יותר שקט שם אבל גם במשך 4 שעות הילדה הייתה תחת עשן של סיגריות....ובעלי כל מה שמעניין אותו זה יאללה בואי להצטלם בואי לרקוד בואי בואו בואי.... בכלל לא היה אכפת לו שהבת שלו סובלת ושאני עוד יותר .. ככה נגמר לו לילה אחד מתסכל.... אחרי זה חזרנו למלון שסגרו לנו עד יום שישי ואז היינו אמורים לעבור עוד הפעם למקום אחר לשבת חתן...... סוג של אכסניות כאלו.... זה א6מר ששוב צריך להעביר את כל הדברים שח התינוקת ולהעביר אותה למקום אחר .. בלי תנאים נוחים לתינוקות ובלי כלום... ביום חמישי היה את החתונה.. ובעלי כל שנייה מלחיץ אותי נו תתארגני כבר אני רוצה להגיע מוקדם... רק הלחיץ ובסוף נסע לשם לבד ואני נסעתי עם אח שלו השני וארוסתו... עם התינוקת.. הוא אפילו לא חיכה לנו... הגענו לחתונה היה קפוא ברמות!!!@ הפעם הייתי יותר חכמה ולא נתתי לאף אחד להרים את הקטנה שלי חוץ ממשפחה הקרובה לצילומים... חשבתי ליד השולחן ויש התחלתי להריח גל של סיגריות... א אלי לעצמי אין מצב שאני נותנת שוב לילדה שלי לסבול.. לקחתי אותה למעלה לחדר חתן כלה וגם שם הם לא הפסיקו לעשן... באיזשהו שלב פשוט התיישבתי ליד המשרדים של האולם.. כל הדברים דלי היו למעלה האוכל שלה הבקבוקים הכל.. אני בדיוק ירדתי מטה והחופה תכף התחילה.. הילדה שלי לא הפסיקה לבכות.. היא הייתה רעבה ובדיוק כמה דק לפני הקיאה את הנשמה שלה עלי על כל השמלה ועליה... היא הרגישה ממש לא טוב כנראה מכל העשן הרעש וכל בלאגן... אני הייתי צריכה לחכות שהם ירדו לחופה עד שהייתי יכולה לעלות לתת לה לאכול... מסכנה זה היה סיוט... אחרי החופה בעלי עולה למעלה ..אני הייתי ים א א שלי שבאה לעסץזור לי.. בעלי מתחיל לצעוק איך לא היית בחופה.... אני חכיתי לך איך חא היית שם ... בכלל חא עניין אותו שכמה דק לפני הבת שלו הקיאה את החיים... באיזשהו שלב ביקשתי מאחי שהגיע גם לחינה לקחת א6תנו חזרה למלון כי הילדה ממש סבלה... יום למחרת היינו צריכים לעזוב את המלון ולנסוע לאכסנייה הזו...הכל היה לחוץ והמתח ביני לבין בעלי היה ממש גרוע... אני הייתי צריכה לארוז ולארגן הכל לבד בזמן שהוא הלך לטייל לו במלון... לפני שהיינו אמורים לצאת אמרתי לו שאני רוצה לחזור לבית.. שלא נוח לי ככה עם התינוקת ושקשה לי.. התקשרתי לאחי וביקשתי ממנו לבוא לאסוף אותי..ופתאום בעלי קיבל קריזה..התחיל לצעוק ולהשתגע...וניסה למשוך ממני את התינוקת כשהיא מחוברת למנשא ותוך כדי מאיים שיביא חי איזה אחת... אני התחלתי ממש לפחד ולבכות.. ואמרתי לו שאני אביא לו את הילדה ושרק יעזוב אותנו..

דם השתרשות יכול להיות גם יומיים אחרי שקיימנו יחסים ?

סיפור הלידה שלי חלק א' שבוע 40+1 עוברית עכוזית עקשנית אחרי שלושה ניסיונות היפוך חיצוניים והמון עמידות ראש . ( גם אני נולדתי עכוז , סגרתי מעגל) לידה ואגינאלית ! זה מדהים וזה אפשרי. לי עזרה מאוד הקבוצה בפייסבוק של לידת עכוז זה אפשרי, כוח נשי שאי אפשר להסביר. אשמח גם לשתף במאמרים שקראתי שעזרו לי להיות בטוחה בעצמי ולדעת שזה מה שאני הולכת לעשות! כמובן עם בעל תומך מאוד! סיפור הלידה שלי: יצא קצת ארוך אבל לא יכולתי לותר על שום פרט בדרך.. בשמונה בבוקר מתחילים לי צירים חלשים כמו כאבי מחזור באים והולכים, שולחת את בעלי לעבודה כי הרי זו לידה ראשונה וזה יקח עוד זמן, אעדכן כשיהיה סדיר יותר הייתי ביום חופש, ותפרתי לעצמי חולצת הנקה.ב 11:45 בעודי יושבת על מכונת התפירה מרגישה כמו שבורח לי פיפי, מיד יורדת הביתה ( הסטודיו נמצא מעל הבית) מטפטפת על הרצפה ורואה מים מקוניאלים. ישר מתקשרת לעדכן את בעלי, שבמזל עובד קרוב לבית החולים, שקורא לאבא שלי לבוא לקחת אותי. אחרי שיחה עם חברה שהיא מיילדת עשיתי מקלחת, סיימתי לארוז תיק בנוחות ונסעתי לבית חולים. ילדתי בביקור חולים - אני ירושלמית ואחרי סיור שם הם פשוט כבשו את ליבנו, צוות מקצועי, מסור, קשוב , גישה לא התערבותית, כל מה שחיפשנו. אציין שרצינו ללדת בסנט ג'וזף שגם שם מיילדים עכוז אבל הרופא היה בחול בשבועיים האחרונים של ההריון , לכן גיבינו את עצמנו והלכנו לראות את ביקור חולים והחלטנו שלא משנה מה, יולדים שם. הגעתי בפתיחה 2 מחיקה 80 אומרים שבגלל המצגת עכוז המים המקוניאלים זה נורמלי לחלוטין ואין מה לדאוג. קיבלנו מיטה, חיברו אותי למוניטור השעה הייתה 12:30 כל שתי דקות ציר של 20-50 שניות ב13:45 מציעים לי דיקור סיני, מדהים ! המטרה היה להסדיר צירים ולהרל בתחושה. אחרי חצי שעה הוציאה לי את המחטים והוציאו את במוניטור, אני יכולה לרדת מהמיטה, יותר נוח לי לעמוד ולהישען קדימה. במסגרת הנסיכה לוחצת חי על הגב ועוזרת לי פלאים, ביקשתי שתסביר לבעלי מה בדיוק עושה כדי שיחליף אותה כשהיא לא תהיה... מיד אחרי זה קיבלנו חדר לידה, גם אמא שלי הגיעה. שמרתי על קור רוח והומור, מוניטור אלחוטי, מקלחות חמות, החלפת משמרות, מיילדת חדשה מקסימה ( יעל) ואחראית משמרת מדהימה ( דבי) בודקים שוב פתיחה 2.5 מחיקה 90. צירים כל שתי דקות, מתחילים להתחזק מכריזה רוצה גז צחוק. נכנס ראש המחלקה דר' גדנסקי עושה בדיקה, פתיחה 5 . הוא מאוד חדור ומסביר שבלידת עכוז חשוב מאוד להיות רגועים ומשתפי פעולה ולכל מומלץ מאוד לקחת אפידורל. מראש ידעתי שחייב לבוא בראש פתוח אבל מאוד לא רציתי אפידורל. ביקשתי מכולם לצאת ולהישאר רק עם בעלי, בחצי דקה דקה שיש בין ציר לציר אני מנסה להישאר שםוייה ולהחליט באופן שקול מה לעשות. בעלי היה פשוט נסיך הלל לקרוא לדבי האחראית משמרת לשבת איתי אחד על אחד בצורה רגועה ולהביא לי השלכות לכאן ולכאן. מזכירה שאני כל דקה שתיים צירים של דקה פלוס , מרגישה שעוד רגע מגיעים צירי לחץ ומתפתלת מכאבים, חייבת להיות מחוברת למוניטור במיטה( כי האלחוטי כל הזמן זז לי וחייב לשמוע דופק של העובר, במיוחד כי זו חידת עכוז) החלטתי שבסדר, היה לי חשוב לשתף פעולה, מעבר לזה שכאבים מטורפים וחייב לשכב במיטה( קשה מאוד) בנתיים בעלי דיבר עם המרדימה בחוץ, הבין דבתכמון לתת לי 1200 מל בדק זריז באינטרנט על כמויות ( הוא אלוף בחיפוש ועדי מהיר) אמר לה, את לא שמה לה יותר מ200 מאוד חשוב לה להרגיש את הלידה. ובאמת כך היה בחדר מכינים אותי אלוהים יודע איך עשיתי את זה בין ציר לציר , לשבת לא לזוז דוחפים לי מחט בחוט השדרה. צריך לחכות רבע שעה

נקודת חן מאז ומתמיד אני זוכרת שיש לי נקודת חן בשפתיים למטה.... היא שטוחה *לא בולטת* . ואני שמה לב שהיא גדלה עם הזמן.. לדעתכן אני צריכה ללכת לבדוק את זה?..

שבוע 40 אחרי שבוצע סטריפינג פעמיים יום אחרי יום😥 איך לדעתכן הצירים? האם יכולים להתרחק או רק להצטמצם מכאן?