בנות איך יודעים חווה דיכאון או התקף חרדה? הקטנה שלי (9 חודשים) נכנסת למעון יום רביעי, ואני 9 חודשים איתה בבית מחפשת עבודה בנרות, מצאתי עבודה טובה השעות הם 8-16, מי שעשתה לי ראיון אמרה לי מפורש שבכל הימי חופש שיש במעון המקום עובד, ובנוסף שאקח בחשבון שאולי יאריכו שעות ל8-18 המקום לא קרוב, מרחק של 2 אוטובוסים אם לא 3 (עכו לחיפה) והילדה רק תכנס למעון בשעה 7 בבוקר צריכה לתפוס תחבורה ציבורית לכיון. זה לא רק זה, אני מגלה שרוב העבודות לא מתחשבות באמהות. אין באמת משרת אם.. אין באמת התחשבות בצורך של האמא אני מבינה גם את הצד של המעסיק אבל זה כ"כ מתסכל לפני 10 דקות פשוט התחלתי לבכות בכי מרורים, הרגשתי שאין לי אוויר. התחלתי לחשוב על הכל איך אסתדר איך אמצא עבודה? בעלי עובד, אבל המשכורת הולכת לשכר דירה, חשמל, ארנונה וכל היוצא בזה. בבקשה בלי תגובות של שפיטה, אני לא מחפשת חיים קלים, אני מוכנה לעבוד ולעבוד קשה אבל עצם העובדה שאין באמת התחשבות זה מסתכל. בנוסף חרדה היסטרית לקטנה שלי, שחלילה יקרה משהו אני חושבת שיש לי בעיה פסיכולוגית או שאני חווה דיכאון אני אובדת עצות. זו רק אני? אני כמובן ממשיכה לחפש עבודות יותר קרובות לבית שתמיד אהיה זמינה