כבר ממש נמאס לי, הורים לשניים שהגדול בן ה 3 והקטן בן ה 5 חודשים. הכול אבל הכול עושה לבד 24/7 הוא עובד קשה אני יודעת!! אבל גם להיות עם הילדים לא פשוט בכלל ואת זה הוא לא יודע או לפחות לא מראה הערכה. גם סופי שבוע שהוא לא בעבודה הוא פשוט הולך לישון כשהוא עייף בלי לברר מה בצבי עם הילדים? האם כם אני עייפה? פשוט מוצאת אותו רדום כל פעם בפינה אחרת. אבל אני גם עם לא ישנתי כל הלילה הילדים איתי ורק איתי. מבקשת ממנו עזרה עם הילדים תמיד זה בחוסר סבלנות. תמיד כשהקטן בוכה אצלנו אז הוא אומר שהוא רעב וחייב לינוק. לא מצליח להרדים אותו.. אני כבר משתגעת יום שלם להיות איתם ועד שמחכה לערב שיבוא יעזור גם את זה אין לי. מרגישה לא מוערכת לא נאהבת ההרגשה שאנחנו גרים באותו בים כי חייבים אבל אין שום דבר חוץ מזה… נ.ב פעם באף פעם הוא מציין שהוא כן אוהב אבל לא עושה שום דבר בפועל כדי להראות את זה. זהו פרקתייי