אני קוראת כאן המון על בנות שרושמות שאין להן חברות... האמת... זה מנחם אותי וגורם לח להבין שאני לא לבד... גם לח אין חברות אפילו לא אחת! היתה כזאת לפני שנים שנשארה אחריי חבורה של בנות שהיני חברות אבל לצערי נכנסו בניני והיא פגעה בי עד עמקי נשמתי היתה כמו אחותי ופשוט חתכתי ממנה יש משהו בחברת נפש.. מהסוג של פעם.. לפעמים אני חושבת אולי לחדש איתה את הקשר... אבל למה? כלכך הרבה מים עברו בנהר הזה בתוכי... התחתנתי ילדתי התבגרתי יודעת שגם היא התחתנה ואולי בהריון כבר... לפעמים שואלת את עצמי למה אני צריכה את זנ עוד קשר להשקיע בו... ולא חסר לי כלום אז מה עכשיו? אבל היא לא יוצאת לי מהראש אם אני חושבת על חברות אז רק איתה מאמינות בחידוש קשרים?