בעלי מאכזב אותי מאוד. הוא בנאדם ובעל מדהים. הוא עושה מעל ומעבר בשבילי ובשביל המשפחה. אבל הוא עובד שעות ארוכות בטירוף, אני בקושי רואה אותו. אני כבר אמורה ללדת בערך כל רגע.. היום הוא נסע למשפחה שלו (בערך שעה נסיעה), היה אמור לדאוג לכמה דברים שם ולחזור אחרי הצהריים או מוקדם בערב.. בסוף הוא חזר רק עכשיו. כל פעם שאני רואה אותו אני מבואסת כי אני לא רואה אותו, ואין לי כח אליו כי הוא מבאס ומאכזב אותי. מצד אחד זה לא פייר כלפיו, מצד שני זה לא מרגיש לי הגיוני שאני כל השבוע לבד, מתחרפנת בבית, ואז גם בשבת הוא פשוט משאיר אותי לבד. אני רוצה לפרגן, אבל אני פשוט שבורה מזה. הוא חוזר ושואל אותי אם אני מבואסת בגללו, לא יודעת מה הוא מצפה שאני אענה על זה. הוא מתנצל שהוא מגיע עכשיו, אבל באמת שאני לא מבינה מה יש להתנצל. או שתגיע בשעה נורמלית ואל תשאיר אותי יום שלם לבד כשאני בקושי יכולה לזוז כבר.. או שלפחות תפנק אותי במשהו כשאתה מגיע, שאני ארגיש יחס, משהו. במקום זה אני סתם מרגישה לא נעים שאני מבואסת. קיצר חרא. זה מעצבן, כי הוא מהמם, אבל אני פשוט כל הזמן מבואסת ולבד.