הבן שלי בן שנה וכמה חודשים ואנחנו כבר מעל לשבוע בבית במקום הגן בגלל שהוא חולה.. הוא לא ישן טוב לא בלילה ולא בצהריים.. היום אני נשברתי.. מהבוקר הוא היה נודניק ברמות. לא רצה כלום ולא עזר כלום רק רצה שאני ארים אותו, הלך אחריי לכל מקום לא ישב לרגע לשחק לבד. כשהוא ישן צהריים אני ישבתי לאכול קצת והוא התעורר אחרי שעה וקצת בבכי בלתי פוסק הוא בכה ככה אולי שעתיים כל מה שניסיתי לתת לו הוא בכה, חיבקתי נישקתי ניסיתי להרגיע, ניסיתי טלוויזיה להוציא בחוץ.. זה עזר ל5 דקות ואז שוב בכי ברמה שכבר נהיתה לי מיגרנה.. הייתי גם בכ״כ לחץ גם מהעבודה ביקשו שאעשה דברים (בכלל לא הגעתי לזה) וגם הבכי שלו עשה לי לחץ ובקיצור לא עשה לי טוב בכלל התעצבנתי עליו באיזשהו שלב כעסתי עליו לא התייחסתי אליו ולבכי וזה פשוט גומר אותי איזה אמא מגעילה אני שהבן שלי צריך אותי ואני ככה מתעצבנת.. באמת שכבר השתגעתי.. אני רוצה כבר לחזור לעבודה אני ובעלי סיכמנו שאני זו שאשאר איתו כשהוא חולה ולא יודעת ציפיתי ממנו שהוא לפחות יבוא מוקדם מהעבודה לעזור לי אבל הוא לא.. צריך לעשות את השעות שלו זה יותר חשוב מזה שאני כל היום שומעת צרחות באוזניים.. סתם פורקת, אין לי באמת למי לפרוק יום קשוח ממש 😞 אני באמת לא מתלוננת אני מודה לה׳ שיש לי בכלל ילד אבל פשוט היה לי קשה היום ספציפית..

יש לי כאב קצת. חזק חשה אותו פעם ראשונה אני לא מבדילה אם זה ציר או מה בסוף הגב ולפעמים בבטן התחתונה