בנות יקרות רוצה לפרוק על שעל ליבי אל תחסכו ממני שום תגובה לטובה או לרעה פשוט אשמח לשמוע את דעתכן זה יהיה קצת ארוך אני ובעלי יוצאים כבר 13 שנים מתוכם 3 שנים נשאים וילדה מושלמת 1 בת 10 חודשים מאז ומתמיד ידענו עליות ומורדות עברנו ביחד הכוללל (התחלנו לצאת בגיל 13 אבא שלי לא אהב אותו בלשון המעטה ובצדק הוא היה ילד מאוד בעייתי גדל בפעמיים באה משפחה הרוסה לגמרי שיש שם גם אוטיזם סמים משטרה וכו... עם השנים נלחמתי עלינו ובשורה תחתונה המשפחה שלי מקבלת אותו ברמה כזאת שהוא יושב עם אבא שלי לשתות...) אבל ביננו אני מרגישה שהכול נחרב כול הזוגיות כול האהבה אני לא באמת יכולה להצביע על נקודה אחת שהוא עשה לי ונפגעתי הבלגתי על כול כך הרבה דברים שהוא עשה בשביל שלום בית שאם אתחיל לפרט לכן זה לעולם לא יגמר לא בנות אני לא צריכה מדליה או מילה טובה מה שאני עושה ועשיתי היה מאהבה אבל כבר הגעתי למצב שנמאס לי להיות השק חבטות שלו נמעס לי להחיל את התסביכים המרמור הכעס דייייי באלי לשחרר אבל באמת לשחרר אני כבר לא באמת יודעת מה הוא רוצה או מרגיש אבל אין לי יותר כוחות.. 13 שנים אני מרגישה שאני זאת שמחזיקה בשיניים כדי שלא נתפרק עייפתי אין לי כוחות המילה גירושים נמצאת בכול ריב והריבים שלנו לאחרונה בתדירות של שבוע 😪(ואני רק יכולה לנחש מה הקו מחשבה שלו מרוב שהוא מתוסבך הוא יגיד לעצמו לא רוצה אותי לא צריך וילך לעזזל)