רוצה לפרוק - אני לא האמא שחשבתי שאהיה הייתי בן אדם עם שמחת חיים שרק אוהב לבלות לטוס לצאת לברים להשתכר ולעשות חיים וחשבתי שאהיה האמא הכי קולית בעולם שהילד יצטרף לחיים שלנו ושנמשיך לבלות צחקתי על אחותי שהיא לא יצאה מהבית בערב בגלל טקסי שינה ואני מוצאת את עצמי - עוד יותר גרועה ! מסתגרת בבית, אין לי כוח או חשק לצאת איתו לשום מקום אפילו לא ללכת לארוחת קידוש בשישי בערב לא קולית ולא מגניבה יותר בכיוון של זקנה בת 80 שנכנסת למיטה ב20:00 אחרי שהוא נרדם לא מעוניינת להגיע לערב חג כי זה רחוק ויש פקקים וזה בערב לא מעוניינת להגיע לחתונת שישי צהורים של בן דוד שלי גם כי זה רחוק ואני פשוט לא נהנת לצאת עם התינוק מהבית למרות שמדובר בילד מקסים כל ההתעסקות הזאת איתו … להאכיל , להרים לגרעפס, להרדים, לשים בעגלה, אין לי עצבים לזה!!!! אז אני פשוט בבית איתו כבר שלושה חודשים ולא מבינה מה ניהיה מהחיים שלי למה נהייתי כזאת זקנה וכבדה וסתם באלי לבכות… אוף!!