קצת לפרוק היי בנות, אני עם בן זוגי 8 שנים ביחד ויש לנו ילד בן שנה. עברנו הרבה פרידות וכל פעם חזרנו. בשנה אחרונה היו הרבה רגעים טובים לצד הלא טובים. הוא הפף להיות בן אדם עצבני, אין לו כוח לעשות שום דבר שמח כמו טיול ספונטני או כל דבר אחר שלא חייב כסף, כי פשוט המצב הכלכלי קשה כרגע, כל דבר מעצבן אותו, יכול לא לדבר איתי שבועיים שזה ממש מעצבן אותי. אני בן אדם מאוד שמח וזורם ורואה רק את הצד הטוב אבל כבר די, אין לי יותר כוחות להתמודד עם האופי הקשה שלו. לאחרונה עובר לי הרבה מחשבות בראש שכבר עדיף להיות לבד, להתמודד עם הקושי של החיים אבל להיות מאושרת מאשר לחזור לבית שלא כיף לי בו. לא ככה ראיתי את המשפחה שלי...... אני גם לא משתפת אף אחד, לא חברות ולא משפחה פשוט לא רוצה שיחשבו שלא טוב לי בחיים. הוא כן בן אדם טוב אבל כנראה שהשקפת עולם שלנו השתנו לחלוטין בשנים האלה. קשה לי לחשוב איך אצליח לבד עם הילד, שכירות, גן ובכלל כל הדברים שהינו עושים ביחד אבל מצד שני אני ממש בלי מצבי רוח ולא רואה את עצמי חיה איתו עוד הרבה זמן. אם לא עכשיו זה בטח יקרה בהמשך. אשמח שבנות שעברו פרידה עם תינוק יגידו איך הן עברו את זה וכל ההתמודדות. הצד הזה פשוט קשה לי לעשות אבל חייבת לשנות משהו בחיים האלה

???? משהי יודעת איך מכינים פדים קפואים כמו בבית חולים?

עבודה כסייעת מי שעובדת בתור סייעת מה בערך השכר שמקבלים? מה השעות? העבודה קשה או אם יש משהו נוסף שצריך לדעת.. השאלה לגבי גני עירייה חצי יום.

עוגי כנסיייי

בעלי משגע אותי לא תמיד מוריד מים באסלה.. גם לא מוריד את הקרש לפעמים יש מלא טיפות של פיפי בכל מקום אני תמיד אומרת לו תעשה פיפי ותכוון תחזיק את האיבר שלך ותכוון לאסלה הוא אף פעם לא מכוון רק מוריד תחתון ועושה פיפי וגם לא מנגב לפעמים זה מגעיל אותי ברמותתתתת איכס לא מסוגלת ככה יותר.. גם שהוא עושה קקי הוא לא מנקה עם מגבונים רק נייר .. ונשאר לו שאריות שם לפעמים וזה פשוט מגעיל דוחה והוא לא נקי זה משגע אותי שהוא לא נקי ולא אסתטי הוא כן מטופח אבל לא דואג שיהיה נקי סביבו וכל זה

לידה ראשונה - היה תפרים. מה הסיכוי שעכשיו בלידה השניה לא יהיה לי ? אני פשוט בטראומות מזה..