משהי ערה?:/ אני במשמרת לילה ונרדמת פה על המחשב :cry:

איך מקבלים שמירה? דיי, אני לא מסוגלת יותר. אני לא מתפקדת מרוב כאבי גב ואגן וזה מכניס אותי לדיכאון וקשיים. מרגישה מרוסקת. לפעמים באות מחשבות מפחידות של 'למה עשיתי את זה בכלל?!" ואני רק באמצע הדרך! התחננתי לרופא נשים, התחננתי לרופאת משפחה ואפילו הגעתי לאורתופד, כולם אמרו שאין סיכוי לשמירה. כאבי גב זה טבעי (כמה זה טבעי לא להצליח לקום או ללכת?!) ואין סיכוי שימליצו או שאקבל על זה שמירה. בנתיים אני כל בוקר צולעת לעבודה עם המנהלים שאיבדו כל טיפת סבלנות אלי ורק מקשים עוד יותר. כל יום אני בוכה וסובלת, לא יודעת כבר מה לעשות. אין זמן או כסף לטיפולים למיניהם. רק רוצה לפחות שבוע בבית להתאושש אבל אין ימי מחלה ואני היחידה שמכניסה משכורת בבית. מה עושים??

סיפור הלידה שלי(ארוך אבל בכוונה פירטתי כי אני חושבת שזה יכול לתת מידע ולעזור לנשים לקראת לידה) האמת רציתי כל כך לספר את סיפור הלידה שלי אך לא יצא לי עברו חודשיים אמנם..אז מה? 10/11 שבוע 40+2 מוצאי שבת התחילו צירים כמובן שחשבתי שזה סתם כמו מה שהיה לי בכל חודש תשיעי... חיכיתי עד 9 בערב אני ובעלי החלטנו לנסוע לבית חולים. מגיעים להדסה עין כרם מיון יולדות פתיחה 2 מחיקה 100 לחץ דם גבוה מאוד הוחלט זירוז. נכנסתי לחדר לידה טבעי ששילמתי עבורו מראש ועבור מיילדת פרטית. רוצים לעשות פיטוצין אני מסרבת מבקשת לפקוע מים וזהו. פוקעים את המים בשעה 10 בערב. כמה דקות אחרי צירים כואבים וחזקים לא יודעת מה לעשוצ עם עצמי. רציתי לידה טבעית לכן סחבתי במקלחת עד שעה 4 לפנות בוקר 6 שעות של צירים חזקים חשבתי הנה זה קורה מגיעה מיילדת לבדוק פתיחה3!! ברגע הזה הבנתי שאם אני רוצה ללדת בכוחות עצמי וללא וואקום או קיסרי אני חייבת אפידורל. צועקת למיילדות מיד להביא אפידורל. מגיעה המרדימה זריקה ,גן עדן. הצלחתי לנוח קצת. יש לציין שמפתיחה 4 לפי הנוהל הגיעה מיילדת צמודה שלא זזה ממני עד אחרי הלידה עשתה לי עיוסיים ומסאג עזרה לי לישון. 8 בבוקר בדיקת פתיחה 6 . המיילדת מחליטה למרות שאני משותקת מהאפידורל לעזור לי לעמוד על 6 ולהשען על המיטה. שעה שלמה עושה סיבובי אגן (כאבי ברכיים רצח שבועיים אחר כך בגלל השעה הזו) נשכבת בשעה 9 בבוקר בדיקת פתיחה מלאה. מכינים הכל ללידה. מתחילה לדחוף כמו בסרטים צועקת ועושה פרצופים מתאמצים. מיד המיילדת אומרת לי אל תעשי פרצופים ואל תשמיעי קול והדחיפות יהיו יותר אפקטביות ואכן כך. דחיפות בכל הכח ופוקר פייס יש לציין שבכל סמן הדחיפות המיילדת עשתה לי קומפרסים חמים ומרחה 3 בקבוקי שמן שקדים כל הדמן בלי הפסקה. מסתכלת על השעון רואה השעה 11 זאת אומרת שעתיים מפתיחה מלאה. נכנס הרופא ומציין שאפשר להיות בפתיחה מלאה עד 3 ואם אני לא יולדת עד 12 לוקחים אותי מייד לוואקום. התחלתי להגביר קצב ולדחוך בכל הכח וכל כמה דקות מקיאה את כל מה שיש בתוכי. בשעה 12 הראש חצי בחוץ וחוזר ככה כל דחיפה הולך וחוזר. בא הרופא רצה לקחת לוואקום סירבתי והמיילדת ביחד איתי ביקשה עוד שעה מכייון שאין האטות בדופק הרופא הסכים. הגיעה מיילדת נוסף אחת עושה קומפרסים בלי הפסקה השניה מחזיקה לי את הרגליים עם בעלי. נשכבתי על הצד כך היה יותר נוח לדחוף כל כך רציתי להתייאש ולבקש וואקום אבל בזכות המיילדות המקסימות לא וויתרי לעצמי. הצלחתי להוציא את הראש פה חשבתי שסה נגמר אבל נשאר להוציא את הכתפיים. המיילדות אומרות לי בכל ציר ללחוץ וכשאין ציר להפסיק . פשוט לא הקשבתי להן הרגשתי שיש לי ציר שלא נגמר ופשוט דחפתי למרות שידעתי שאני בוודאי אקרע פשוט דחפתי והגברת נולדה בשעה 13:14 יותר מ4 שעות של דחיפות(שהתברר שהרגל שלה היתה קשורה לחבל הטבור לכן כל לחיצה היא יצאה וחזרה ולא הצלחתי להוציא אותה...המיילדות והורפאים אחר כך הגיעו והיו בהלם אמרו שלא האמינו שאצליח בכוחות עצמי) נולדה היפה שלי במשקל 3625 לידה ראשונה ללא קרע וללא אף שריטה הרבה הודות למיילדת מרטין המקסימה. הכי חשוב אל תוותרו לעצמכן אתן יכולות ללדת הגוף יודע ללדת!

כאבי מחזור בגב שבוע 32 פלוס 4 היי בנות במהלך היום סבלתי מכאבי גב כאבי מחזור פעם חזק פעם פחות חושבות שזה עוד התרחבות של הרחם ?

ארוחת בוקר שקשוקה מוצרלה ♡♡

אהוב של אמאאא אליה נחמן צדיק שליי