אני לא יכולה לסבול את זה יותר פשוט!!!! אני מרגישה לבד בכל המערכה הזאת. אין לי כוחות יותר אני נשבעת! אני מהבוקר עד הערב לבד עם הילדים קשה לי כבר! הגדול שלי כמעט שנתיים והקטן בן חודשיים. מקלחות ארוחות בקבוקים הרדמות הכול אני! כביסות ניקיונות כלים אוכל רק אני. בעלי עובד, חוזר הביתה ונעלם לעיסוקים שלו, ממציא לעצמו מה לעשות. הולך לנקות את האוטו הולך לתפילות הולך לדואר הולך לעשות שטויות בקיצור. שתבינו שעדיין הוא לא חזר הביתה! חוזר לקחת משהו והולך, לשים את התיק מהעבודה ונוסע, לוקח את המפתחות של האופנוע ובורח. וזה לא שכשהוא נמצא בבית אז יש עזרה מי יודע מה אבל לפחות הוא משגיח על אחד הילדים כשאני עם האחר.. די אני על סף התמוטטות!! ומה העזרה שמציעים לי ? לקחת את הגדול ללילה.. לא , אל תקחו לי את הילד ללילה ! תקחו אותו לכמה שעות ותחזירו! בלילה הוא ישן גם ככה אני לא צריכה עזרה בלילה ! אבל זה לר משנה העזרה הזאת שמציעים לי, כי זה רןטינה שחוזרת על עצמה, אני צריכה עזרה במקלחות בארוחות בהרדמות, שתיהם בוכים ואני אני לא יכולה להתחלק לשתיים !! וכל אחד מהם צריך את היחס שלו. אני מרגישה שאני מתמוטטת!! אין לי כחוחות כברררר והוא בן אדם כזה, שלא חסר מה לעשות , והוא ימצא לעצמו עיסוקים ואז עוד בערב יתלונן שעבד קשה כול כך כל היום