סיפור הלידה שלי חלק ב' שיתחיל להשפיע, ואני רואה כוכבים. חייבת לציין שלאורך כל הדרך בעלי לידי עוזר לי לנשום לוחץ על הגבמומעודד אין סוף, זכיתי! הרגליים מתחילות להירדם אבל עדיין מרגישה אותם, הצירים נעלמים מצד שמאל ונשאר כאב חזק בנקודה אחת בצד ימין. מבינים שיותר מזה לא נשיג( גם לא רוצה יותר) מגיע דר' גדנסקי בודק פתיחה 10 מתחילים ללחוץ. מזל ענק שלא הספיקו אפילו לשים לי קטטר הוא מסביר לי מה לעשות בציר הבא, וכך אני עושה. כולם מהצד מתפעלים ממה שקורה בעלי ( צלם במקצועו) מתעד הכל. בין הצירים מבקשת להבין מה הם רואים שכל כך מתפעלים. רואים טוסיק לבן לבן יוצא ונכנס חזרה. אני בתומי מאחר ואמרו לי שהלחיצות יתבצעו בחדר ניתוח לא מבינה מה קורה ושואל. את הרופא אם אני יולדת או שרק מתאמנים ⁦🤦🏻‍♀️⁩ כולם צוחקים והוא מציע לעבור לחדר הניתוח. ביקשתי להישאר הוא אמר שזו החלטה שלי אבל אני חייבת להבין את הסיכון בלידת חירום ובזמן שיתבזבז אם נמשיך שם. החלטתי שהכי חשוב שכולנו נצא בריאים . ויצרנו שבעלי יהיה איתי( לא הסכימו) והעבירומאותי לחדר הניתוח. אני מרגישה את הרגליים ואת הצירים באים והולכים בנקודה הזו בצד ימין. מגיעים לחדר הניתוח מתארגנים, זה היה כמו בסרטים שרואים את האורות בתקרה כשנוסעים עם המיטה ואז חדר ניתוח עם הפנס הענק. צוות גדול יחד איתנו מיילדת אחראית משמרת, אחראית חדר ניתוח, אחיות, מתמחה, רופא ילדים ועוד אני כבר איבדתי אחיזה במציאות. אבל מראש עודדתי שיהיו מתמחים על מנת לשיוכלו ללמוד והלוואי ושיהיה שינוי ולא ידחפו נשים ללדת קיסרי ושזה יחזור להיות נפוץ ונורמלי ללדת עכוז ואגינאלית! חוזרים ללחוץ , דר' גדנסקי שלמזלי היה שם מאחר והיה תורן(אמרו לי בהתחלה שרופאה אחרת תיילד אותי) מעודד אותי בכל לחיצה, סופר יחד איתי שניות והולך מהצד תומכים ומעודדים. ביקשתי שמישהו יצלם בפלאפון, דר' גדנסקי שרצה לזרום איתי קיבל תשובה שלילית מאראע חדר הניתוח, ראיתי כמה הוא רצה לפחות בזה לבוא לקראתי אבל לא הצליח...אני חושבת שתוך רבע שעה היא הייתה בחוץ! הקלה! השעה 17:30,( חמש שעות מהרגע שהגעתי לבית החולים) ישר מעבירים אותה לרופא ילדים, הייתה ירידה בדופק, שוב כמה שרציתי לקבל אותה ישר יותר חשוב שיבדקו אותה, והיא לא בוכה, מרגיעים אותי והיא עדיין לא בוכה . בנתיים המתמחה מוציא שלייה ומסדר שם את העניינים( עשו לי חתך לא גדול) ואז שמעתי אותה בוכה ואני יחד איתה מתפרקת אחרי כמה דקות רואה את בעלי לידי, הוא פשוט התפרץ לחדר ניתוח ברגע ששמע אותה בוכה. אחרי דקות ספורות הביאו לי אותה וזה רגע מדהים! לראות אותה בפעם הראשונה! הייתי חוזרת לשם שוב! בעלי התלווה לילדה לבדיקת אחיות בזמן שתופרים אותי ומחזירים אותי לחדר לידה. הרופא עשה עבודה נהדרת עם התפרים, סבלתי רק בלילה הראשון ! החזירו אותי לחדר הלידה קיבלתי חזרה את הנסיכה להנקה והכל נרגע עשינו את זה! חייבת להגיד שהצוות היה מדהים, אין לי מילים להסביר את המקצועיות וההקשבה שהייתה שם. התאהבתי בהם והם בי. חזרו לבקר אותי באשפוז ולא הפסיקו להגיד שזו הייתה לידה מהממת שראוי לזכור ושבזכות כמה דברים שהתעקשנו עליהם ולא קיבלנו עובדים כרגע על מנת ליצור שינוי. כמו כניסת הבעל לחדר הניתוח ואפשרות לצלם ולתעד את הלידה. מצב גדול מאוד שלידה הבאה בתקווה שתהיה רגילה אבחר ללדת שם מתוך בחירה ולא ברירת מחדל! גם צוות האחיות האשפוז היו מדהימות ואכפתיות וגם האוכלוסיה שהייתי כל כך חריגה שם קיבלה אותי באהבה ואילו רכשתי חברות להנקה בחדר הנקה. תודה ענקית לביקור חולים שעשה מעל ומעבר והפך את החוויה הזו לחוויה מדהימה ומעצימה

תינוק בן שבועיים הגיוני לעשות לו סדר יום? הוא ישן רוב הבוקר כי הוא בקושי ישן לי בלילה קם ב1 בצהריים או 2 ער עד 5 ושוב נרדם עד 7 ככה קם אוכל מקלחת נרדם ב8 עד 12 ואז מתחיל לילה לבן והוא רק אוכל בהנקה ופשוט גומר עליי אני רואה שסה כבר הופך ליהיות קבוע אז חשבתי למנוע ממנו את השינה של 8 ושיהיה ער מ8 ואני ישכיב אותו ב10 מה אומרות

ליחה הי בנות שבוע 7+1 כול בוקר קמה עם לילה מלוןה בדם לא מפסיקה להשתעל וזה מלווה במיצי קיבה נורמלי הגיוני ?

שבוע 34 הרגשה של מלא גזים הגיוני ?

מודאגת צמרמורות ובחילות 🤢 אני בשבוע 11 ואכלתי היום בקניון תפוח אדמה מוקרם עם ממש מעט שמנת וכשהגעתי הביתה הלכתי לישון וכשהיתעוררתי לא הפסקתי להקיא ויש לי עכשיו צמרמורות ותחושה כאילו הקיא עוד תקוע לי בגרון וכשאני מנסה לאכול אני מרגישה שלא עובר לי בגרון..גם הלכתי לשירותים והייתה לי יציאה רגילה לא שילשולים אבל מרגישה נורא מזה יכול להיות? ואיך אני יכולה להקל על התחושה הנוראית הזאת?

היי בנות. אני בשבוע שמיני פתאום השבוע התחיל לי סחרחורות. כשאני אומרת סחרחורות זה ברמה שהראש שלי מסתובב ממש כשאני מזיזה את הראש או מורידה אותו כלפי מטה. אני מפוחדת ברמות. זה עובר? מה זה הדבר הזה 😔