סתם משתפת... אתמול בערב הייתי בתל השומר כי אחרי כמה ימים של הפרשות חומות שנחשדו כפקק רירי, הופיעה לי פתאום הפרשה ורדרדה בניגוב וגם קצת כאבים. מפה לשם...נכנסנו לבית החולים ו...כל אבל כל הנשים שם היו מהסוג שנראה כמו נחש שבלע עכבר. כלומר רזות רזות רזות עם בטן שהיא עיגול קטן ומדויק שברור שברגע שהן ילדו, לא יישאר זכר לעובדה שהן היו אי פעם בהריון. ואילו אני, פילה במשקל 800 טון (לא נשקלת מאז שבוע 23 כדי לא להתבאס על חיי), מתגלגלת לי כמו הר אדם, מרגישה כמו פילה בחנות חרסינה, נצבטת מקנאה וסובלת מכך שבעלי רואה את כל זה ובוודאות חושב לעצמו - וואט דה פאק, איפה הן ואיפה אשתי (כמובן שלי הוא לא אומר שום דבר מזה, אבל אני מרגישה את זה בחדר), ואני עם כפות רגליי הנפוחות מבצקת, שפופה מדיכאון ודכדוך, מצטערת על כל קוביית חלבה שהרשיתי לעצמי לדפוק, מבכה על כל פרוסת חלה שבלסתי, ומרגישה הכי לא נשית בעולם. יצאתי משם אחרי 4 שעות כשהכל בסדר ונשלחתי הביתה, אבל החוויה הרגשית היא כל כך קשה ומבאסת חוץ מזה שהרופאה אמרה לי "את בטוחה שהעריכו לך אותו רק 3 קילו ו120 גרם? נראה לי הרבה הרבה יותר. אולי יש לך סכרת??" ואני כזה..."לא..." (ובלב- אני פשוט שמנה דוקטור מה לא ברור)....