סתם פורקת.. אני בשבוע 36, כבר תקופה שאני מרגישה צורך לעשות משהו מסויים לפני שהתינוק מגיע, מבחינת בילוי עם בעלי (זה ילד שני בעז''ה, כך שאני יודעת איזו שגעת מחכה לי) וזה עד עכשיו לא יצא לפועל, בשבועיים האחרונים בעלי מרבה להפגש יותר עם חברים, דיברתי איתו על הנושא והוא הסביר לי שזה "בעקבות ההתרגשות שהולך להוולד ילד נוסף ולאחר מכן לא יהיה לו זמן... " 🤣🤣 עכשיו, בילד הראשון, אני זאתי שהתעוררה בלילות, אני זאת שכל היום הייתה עם ציצי שלוף בבית, מחליפה טיטולים, מקלחת, מנקה, מבשלת ובעיקר מרגישה כמו זומבי. וגם אז כהגדול רק נולד הוא היה ממשיך לצאת לשבת עם חברים בתדירות גבוהה יותר מברגיל.. אז כאילו, בוא..אני לא צריכה פחות את ההתאווררות הזאת. וזה לא משנה להגיד לי "תפגשי גם את עם חברות" אין לי חברות ואין לי אף אחד לבילוי מלבד הילד או בעלי.. ואני לא עובדת, כך שאני 24/7 עם הילד.. אין ספק, שברגע שמגיעים ילדים, האחריות היא נטו עלינו.. לבעלים יותר קל להמשיך בשגרה..