חייבת לפרוק כמעט 4 חודשים אחרי לידה מרגישה בטטה בלי בטחון עצמי כיאלו אין לי חשק לעשות כלום ... מרגישה שבעלי בשגרת חיים שלו ואצלי הזמן עצר ..חייבת להוריד במשקל לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו.. חייבת עידוד

האוזן של הקטנה מלולכת בפנים זה מפריע לי חחח אפשר לעשות עם זה משהוא כדאי שלא? שכחתי לשאול את הרופא כשהייתי אצלו

אני בשבוע 12+5 עשיתי בדיקת שקופית עורפית והרופא אמר לי בלי לשאול אותו..שהכול תקין ומבחינת מין זה 70% אחוז בן ו30% בת.. האם מישהי אמרו לה בשקופית כך והאם נכון יצא בן?

שבוע 40+1 הייתי אתמול במעקב מוניטור הציעו לי להגיע היום בערב לעשות סטריפינג בגלל שלי כבר קשה תוך כמה זמן ילדתן אחרי סטריפינג ?

טוב אז.. היי.. כבר כמה ימים שאני רוצה לעלות את הפוסט הזה אבל אין לי כוחות לכתוב ולא לנסח ולא לפרוק ולא שום דבר. מרגישה הכי כחלשה שהייתי עד עכשיו.. אני לא יודעת אם יצא לכם להיתקל בפוסטים שלי אבל כמה פעמים העלתי שאני נמצאת עם בעל אלים ולא יודעת איך לצאת מזה ולברוח.. כבר תקופה שהוא אליפ כלפיי ומעבר לפיזי אלא גם מילולי ונפשי השפלות שלא מאחלת לאויבים שלי לעבור אם זה יריקות בפרצוף קללות עלבונות הכל מהכל ואת הכל ספגתי ועל הכל שתקתי כל מכה בראש בגב ברגליים בפנים על הכל סלחתי על הכל תמיד והייתי אומרת זה בסדר וסותמת את הפה אף פעם לא היה לי את האומץ לקום וללכת לאו דווקא כי פחדתי שלא יהיה לי איפה לגור עם תינוק ופחד כלכלי אלא בגלל שאני אוהבת את הבן אדם הזה כל כך הרבה.איך אפשר לאהוב מישהו שמרביץ ופוגע? לא יודעת.. פשוט אהבתי לא יכלתי דקה בלעדיו הרגשתי שאני מתחפרנת הוא היה הדמות המרכזית בחיים שלי הוא דאג לי לכל לא החסיר ממני שום דבר, חוץ מאהבה. זה הגבר הזה שמתנהג אליך כמו זבל ואז בא ומחבק אותך ואז מרביץ לך ואז בא לנשק זה הגבר הזה שגורם לך להתאהב בו יותר ויותר ולהיות עיוורת ואז הוא פוגע בך. תמיד האמנתי למילים שלי שהוא אוהב אותי והוא נותן לי מכות כדי שאני אלמד, שיקרתי לעצמי שהוא דואג לי ובגלל זה הוא עושה את זה כבר התרגלתי למכות לקללות להשפלות לקום בבוקר בהרגשה שאם אני לא אקום עכשיו לעשות משהו הוא יתעצבן שאני ישנה ללכת לישון בהרגשה שאם הוא יבוא ויראה. שאני ישנה ויתעצבןעליי לחזור הביתה מאמא שלי או מבדיקות עם הילד ולדעת שהוא עכשיו יצעק עליי ויחשוה שבגדתי בו לחיות בפחד לחיות בהרגשה שעכשיו הוא ירים יד עכשיו הוא יקבל את הקריז עליי והוא יכול לעשות לי משהו נוראי להסתובב כל היום בדיכאון אבל שלא יראה כדי שלא ירביץ לי על זה שאני עצובה לא לגעת בפלאפון כי הוא יחשוב שאת ביגדת לא לצאת כי הוא יחשוב שאת יוצאת עם גבר אחר הרגשות שבן אדם אחר שלא עבר את זה לא באמת יכול לברגיש את גודל הכאב. הכי קל להגיד קומי ולכי אבל קשה ליישם קשה לאותה אישה לקום וללכת לפני כמה ימים ישבתי אצל אמא שלי ובעלי התקשר ואמר לי לרדת עם הילד עכשיו למטה ועניתי לו שאני תכף יוצאת כבר הביתה אז ניפגש בבית.. זה לא מצא חן בעיניו אחרי 2 דפיקות חזקות בדלת ובעיטות עד כדי כך שהדלת של הבית של אמא שלי נשברה קללות וצעקות שאני אפתח את הדלת הרגשה שאם אני פותחת אני מתה ואם אני לא פותחת אז אני גם מתה שאני חוזרת הביתה. אחותי הייתה איתי בבית, צעקה לו להירגע ולרדת מהבניין, הוא לא הקשיב והמשיך לבעוט בדלת ולצעוק ולאיים אני עם התינוק ביידין נכנסת לחדר ונועלת ותוך כדי מקבלת ממנו שיחות טלפון אני מכבה את הפלאפון והוא ממשיך ואני יודעת אני מכירה את הבן אדם ויודעת למה הוא מסוגל זאת פעם ראשונה שלא עשיתי את מה שהוא רוצה. אחותי התקשרה למשטרה, המשטרה הגיעה וביקשו ממני לספר הכל וללכת עכשיו להגיש תלונה לא ידעתי מאיפה זה הגיע לי לא יכלתי לעשות את זה בעייתי מטושטשת קיבלתי התקף חרדה. הלכתי לתחנה תוך כדי שאני מתארת את המעשים שהוא עשה לי ואת מה שעברתי אני שומעת שהוא נעצר ותפסו אותו והוא כרגע כאן בתחנה. מצד אחד הקלה מצד שני מה עשית? עברו 4 ימים מאז המקרה וכל יום אני מאשימה את עצמי לא יודעת למה אני אוכלת את עצמי ומתחרטת אבל אחרי שנייה נזכרת במה שעברתי ומודה לאלוהים ולאחוצי שזה נגמר. פיצול אישיות. לא יודעת מה להרגיש. כולם אומרים שזה המעשה הנכון וברור לי אבל קשה לי קשה לי שאני שמתי אותו במעצר הלב שלי נשרף קשה לי בא לי לצעוק מחר רוצים שאגיע לעימות מולו איך אני אמורה לעשות את זה? איך אני אמורה לשבת מולו ומול שוטרים ולתאר את מה שעברתי והוא יישב בכלא איך אני אמורה לעבור את זה מגיע לו אני יודעת שמגיע לו ויודעת שהוא אשם והוא בן אדם זבל והוא זה שהפסיד ואני רק הרווחתי אבל אף אחד לא יכול להבין את גודל הכאב שלי שאני מחר אמורה לשבת ואני במילים שלי להכניס אותו לכלא.. לא חשבתי שזה מה שאעבור בגיל 19 עם אהבת חיי מגיל 13.. תודה למי שקראה

בנות בע״ה מתחילים השבוע לתת ברזל הוא בן ארבעה חודשים. מתי אתן נותנות את הברזל ומתי את הויטמין די?