אני מניקה, קמה כל שעתיים בלילה מאז שהוא נולד, עוד לא עשיתי שום דבר בשביל עצמי, כל כולי בשבילו וכל זה באהבה והנאה גדולה ובאיזשהו מקום זה עוזר לי לבנות את הבטחון העצמי שלי, מן אישור לזה שאני ״אמא טובה״.. ואז באות גיסתי וחמתי, נראה כאילו כל המטרה שלהן מאז שהוא נולד זה ללמד אותי להיות אמא טובה כי הן יודעות יותר טוב ממני. כל זה בהתנשאות, גורמות לי להרגיש כל כך קטנה ולא טובה.. כל פעם שאני רואה אותן הן לוקחות אותו ו״מלמדות״ אותי דברים, איך להרדים, איך להחזיק, איך לשחק, ״תני לי להראות לך איך מרדימים אותו״, מה? הוא עדיין קם כל כך הרבה בלילה? לא הגיוני, תני לו כבר בקבוק! הוא רעב, הוא כל הזמן עלייך את צריכה ללכת לטיפול. ומי בכלל ביקש? למה להוריד לי את הבטחון ככה? למה לא לתת לי לעשות מה שאני יודעת הכי טוב? להיות אמא שלו.