מעט ארוך אבל אשמח לשמוע את דעתכן בעניין .. אני לקראת לידה ראשונה בעזרת ה׳ בעלי בא מעיר x ואני מעיר y (נסיעה של 45 דק) אני מאוד אוהבת את העיר שלו ושונאת את העיר שבה גדלתי ( מאז ומתמיד.. סגנון אנשים , עיר מתה וכו) כרגע אנחנו גרים בעיר שלי בשכירות נוחה אני יודעת שעזרה לא תהיה לי מההורים שלו, ומההורים שלי תהיה הם מדהימים ובעלי בעצמו יודע זאת .. בעלי עובד באזור העיר שלו (כשעברנו לעיר שלי עבד פה) אנחנו אוהבים ללכת להורים שלי יותר וגם מקבלים מהם המון חום ואהבה (מילים של בעלי כך שלא אני דוחפת אותו להרגיש ככה) מההורים שלו פחות וזה בסדר .. אני וחמותי בקשר טוב באופן כללי אני מאמינה ברחוק מתוק וצריך לכבד את החמה והיא מתה עליי אבל בהריון סבלתי רצח מסמפיוליזיס, עבדתי עד חודש תשיעי, ההורים שלי כל הזחן הכינו אוכל, דאגו כל שישי הזמינו אותנו שבת , דאגו עזרו פינקו ובאמת היו בשבילי חמותי פעם אחת אבל פעם אחת לא אמרה לבעלי קח סיר , קח אוכל משהו.. (מציינת שהוא עובד ליד הבית שלה) אבל בסדר לא חייבת לי כלום. אותי זה הרחיק מעט כי אני כמו הבת שלה, אז כנראה שלא. בכל מקרה אני נורא רוצה לעבור לאזור שלו ולקנות שם בית כי אני ממש לא מתחברת לעיר שלי ולא רוצה לגדל פה ילדים.. אבל מצד שני, ההורים שלי מלאכים תמיד פה והעזרה תהיה מהם.. ושם לא תהיה לי עזרה בכלל בכלל.. מה הייתן עושות?? מציינת שבאזור שלו יותר זול לקנות בית ואם נקנה זה יהיה קרוב להורים שלו כדי שלא אצטרך לישון שבת שבתות (שומרי שבת ) ומציינת שלבעלי לא אכפת לנסוע את הנסיעות האלו לעבודה ולכן לא אכפת לו איפה נגור כל כך כשהוא מודע שמההורים שלי יש חיר ענקי