פוסט פריקה... טוב אתמול הבנתי פתאום כמה אני אוהבת את בעלי.... בחודש האחרון עברנו מלא טלטלות והיה לחץ כלכלי מטורף אני עובדת במעון ובעלי אברך ברוך השם, זה התחיל בתאונה שעשינו ואין ביטוח והאישה שהייתה מעורבת יחד איתנו בואו נגיד ככה לא פשוטה בכלל..אבל בע"ה היום זה יסתדרר,המשיך בזה שנהרס הסוויץ של הרכב עוד הוצאה זכינו במחיר למשתכן ותהליך המשכתא היה ארוך ומייגע יותר מתמיד עד שהיה שלב שאנחנו חשבו לוותר...אבל אז השם הפך הכול וברוך השם סגרנו אני אשת אברך בחלומות שלי לא העזתי לחלום על בית משלי...ומי שיודעת ומכירה עכשיו זה תקטפה של בין הזמנים זמן שמטיילים נוסעים יחד ...לא עשיתי כלום כול החופש כי עוד פעם לא הייתה אפשרות וקיבלתי את זה באהבה...אתמול הוא אמר לי בואי ניסע למירון לפחות תרגישי שעשית משהו שנסעת ..ובאמת נסענו והיה כיף ממש הוא גם החליט לקנות לי מטפחת בלי שידעתי או ביקשתי... אחר כך עברנו והיה ריח חזק של על האש והוא ראתה שממש קשה לי..אז הוא קנה לי לי לאכול וזה היה ממש יקר והוא פינק אותי למרות הכול ... הגענו הביתה וכול התקופה הזו לא היה לי ממש חשק "להיות" איתו ואתמול זה קרה וזה קרה במלוא מובן המילה כשאני מוצפת רגשות ופשוט בכיתי מאושר כמה שאני מאושרת שהוא בעלי...אז זהו רק רציתי לשתף ...שאני כול כך אוהבת אותו והתקופה האחרונה פשוט רק קירבה בנינו....