אני בחודש רביעי אחרי טיפולים רבים ברוך ה , ההורים שלי גרושים 21 שנה ומאז הקרע המשפחתי מורגש ועד היום . הקשר שלי עם ההורים כבר לא יודעת איך להגדיר אותו . תמיכה תמיד היתה לי מההורים של בעלי . ההורים שלי עוד לא יודעים שהם בדרך להפוך לסבא וסבתא ואני דיי חוששת לספר כי אני יודעת שהשמועה מהר מתפזרת במשפחה וגם עברתי חוויות לא פשוטות מהאנשים שקרובים אלי ואני חרדתית לגבי ההריון בכל זאת זה לא קל ולא פשוט ומצד שני אני חיה חיים שגרתיים ואנשים שמים לב לבטן חוששת שיגלו את זה מהסביבה . מצד שני, רוצה להגיע בע"ה לחודש חמישי ואז לספר להם . ובכללי לא יודעת אם יהיו תגובות משמחות או פחות כי תמיד הרגשתי שמצד אמא והמשפחה עוקצים אותי במקום לתמוך ולפרגן . ועם אבא האינטרקציה יותר קלה אבל אבא לא היה הרבה בתמונה בילדות ולא יודעת אם יראה נוכחות גם היום (כנל לגבי אמא) מה הייתן עושות?