דמי לידה מישהי יודעת איך מחשבים את זה? בהנחה שאני עובדת 9 חודשים בעבודה..

בדיקת רופא שלום בנות הייתי אצל הרופא פעם ראשונה בשבוע 6 בדיקת דופק והוא אמר לי לחזור אליו בעוד חודש. אני רואה ששקיפות עושים החל משבוע 11 ואז אני אהיה שבוע 10. יש בדיקה שצריך לעשות בשבוע 10?? לקבוע אליו תור לעוד חודש שבוע 10 או שבוע 11?

פורקת עצבים שהצטברו- ארוך. אבל אשמח לעידוד😭 בבקשה תגידו לי שאני לא כועסת סתם!🙄 אני, מאז ומעולם, החזקתי דלתות לאנשים(גם היום כשאני עם עגלה ואני יכולה פיזית לעשות זאת) כשלא היה מקום לעבור, תמיד הייתי זזה. כל פעולה כזו או אחרת נעשתה בלב שלם, בלי מירמור, או כדי לקבל תודה. (היו גם כאלו שלא אמרו תודה, אבל זה לא רלוונטי חח) מרגישה שאנשים כלכך תקועים בתחת של עצמם, ובטלפון, שהם פשוט לא רואים סמ מעבר לאף שלהם!!! אני תשעה חודשים מסתובבת עם עגלה, ואני יכולה לספור על יד אחת את כמות הפעמים שמישהו ראה ועזר. ברוב מוחלט של המקרים, גם כשרואים שאני מסתבכת עם הדלת (דלתות זכוכית כבדות שנפתחות ידנית ולא אוטמטית) לרוב זה קורה כשאני עמוסה אחרי קניות או משהו. אבל גם אם אני בלי ומסתבכת. ושלא נדבר על הפעמים שעד שהצלחתי לפתוח את הדלת הכבדה(למה לעזאזל עושים דלתות ששוקלות כלכך הרבה?😱) אנשים פשוט נדחפים להם, דוהרים דרכי. כאילו אני לא קיימת בכלל. מוצאת את עצמי עומדת באמצע עדר אנשים אגואיסטים ולא מחונכים שדוהרים ונתקלים בי, ובעגלה. באמת שלפעמים אני מרגישה כמו מחנק בגרון. ורצון לבכות. מרגישה "חסרת אונים" פתאום. לאן מידרדרת החברה שלנו? איפה הערכים והעזרה לזולת? עזבו עזרה רגע, לא ביקשתי עזרה בכלום. אבל זה נראלי הדבר הכי בסיסי שאדם יכול לעשות למען אדם אחר. שלא נדבר על הניסיון להיכנס למעלית. גם אם אני הגעתי ראשונה, אנשים תמיד יידחפו, ויצא כמה פעמים שהמקום במעלית נגמר. אנשים מוכנים לרמוס אנשים אחרים כדי להיות ראשונים. זה פשוט עצוב ומכעיס. היום, דוגמה טרייה, לאגואיזם וחוסר חינןך מוחלט! ביקשתי ארבע פעמים "סליחה" ממישהי כדי שתזוז ותביא לי לעבור עם העגלה. עזבו שהיא עיקמה פרצוף, שהפריעו למנוחתה לאכול מאפה וקפה בבית קפה. היא גם עשתה טובה שהיא זזה סמ. והעגלה כמעט הידרדרה במדרגות שיש ליד המעבר הזה. היא גם מילמלה משהו שפגעתי בה עם אחת השקיות ושאני חוצפנית שלא ביקשתי מנה סליחה. הייתי על סף לחזור, ולשפוך לה את הקפה על הפרצוף הגועלי שלה! אני ממש מרגישה חסרת אונים בסיטואציות כאלו. כל פעם שותקת ומתאפקת, עושה פוקר פייס. אבל בפנים? באלי לצעוק את זה החוצה!!!! שאנשים ייתעוררו!!!! האנושות מאבדת כל צלם אנוש! מיום ליום, משנה לשנה, המצב רק מחמיר ומחמיר. מה יהיה הלאה? ****כל האנשים שלא עזרו מעולם, הם כולם כולל כולם בני גילי לפחות, ויותר מבוגרים. ודווקא בפעמים שכן עזרו לי, היו אלו קשישים שבעצמם בקושי מצליחים לפתוח את הדלתות האלו. אז למה אני שואלת? למה אנשים התחילו להתנהג בצורה כזו אגואיסטית כלפי האחרים? מה השתנה? מה קרה?

באיזה שבוע העובר צריך להפוך למטה ?

בוקר טוב בנות אני עכשו שבוע 25 אתמול אכלתי שנציל מתוגן ציפס וירקות בקצור אחרי -מה שעות מהמאכל הזי אחרי 4 שעות אני היתי יושנת קמתי והחזרתי כול האוכל שאכלתי אני מפחדת על העובר שלי או זי משו לא קשור להריון

שבוע 32 כאבי מחזור כבר שלושה ימים (נסבל) וכאבי גב תחתון מציקים ממששש יומיים של ירידה בתנועות (העוברית זזה אבל משמעותית פחות מבדרך כלל והתנועות מאוד מעוממות ) והיום בבוקר היו לי ממש הרבה בריקסטונים , עכשיו הגעתי הביתה ואני נחה אז נרגע קצת לא יודעת אם זה חריג או תואם את השבוע ... זוכרת את כל התופעות האלה מחודש תשיעי של ההריון הראשון .. לא משלב כזה ...