היי אני בתקופה ממושכת לא טובה עם בעלי, לפני מס חודשים נולד לנו בייבי קטן ומושלם, הזוגיות לא הייתה טובה מלפני כן אך חשבנו שאולי זה יעשה טוב וישנה את התמונה. אנחנו רבים המון ולא מזמן החלטנו לעשות שינוי בדברים שהפריעו לכל אחד, השינוי הלך דיי טוב. אך יש דבר אחד שמתחילת הקשר הוא קיים ובגלל זה הבסיס דיי רקוב. במהלך חיי הייתי עם מס׳ גברים ולו קשה להשלים עם זה. הוא רואה אותי בעיין לא טובה ואמר לא פעם ולא פעמיים שאם היה יכול לחזור אחורה לא היה נכנס איתי למערכת יחסים מלכתחילה, אך בגלל שאנחנו כבר כאן ויש ילד וכו אז ננסה להתמודד עם המצב (הוא טוען שהוא כן אוהב אותי והכל אבל זה יושב אצלו ממש בראש) בכל פעם שהולך לכל מקום שהוא ורואה מישהו שהייתי איתו הוא פשוט מתהפך עליי. ובכללי אני מרגישה את זה בשגרה שלנו בדברים הקטנים. הוא מרגיש מושפל שהוא איתי, אני לא האישה שהוא היה רוצה (רק בנושא הספציפי הזה) הוא מרגיש שאין לו כבוד שהוא איתי, הוא התרחק מהחברים שלו כי הוא חושב שהם רואים אותו ככזה (מושפל) בגלל שהוא איתי. (כמובן שלדעתי הוא מדמיין) (חשוב לי לציין שאין לי איזה שם של איזו זונה וחברים שלו מתים עליי ומבין החברים שהוא שיתף בתחילת הקשר כולם אמרו לו שהוא דפוק וחבל בשבילו שיאבד אותי.) תמיד הייתי מלאה אך מאז ההריון אני קצת יותר, הוא מבקש ממני לרדת במשקל כי הוא אומר שאם אני לא ״הילדה הטובה״ הזו שהוא רצה כאישה, אז לפחות שאהיה רזה ומבחינתו זו הגושפנקא שהוא יתן לאותם הגברים. ובנוסף הוא לא נמשך אליי ככה, רק לרגעים מסויימים שאני מתלבשת לטעמו. אני מרגישה שפלה, קטנה, לא ראויה, הוא פגע לי בבטחון ברמה הכי קשה שיש. אני לא רוצה לחיות את החיים שלי עם בן אדם שלא מעריך ולא מכבד אותי ואף רואה כאיזה סוג של השפלה שהוא איתי. ומצד שני אני ככ פוחדת לעשות את הצעד הזה של לקום וללכת. 😭😭