היום מישהי העלתה פוסט בנושא סכרת היריון והגבתי קצת לא יפה. אבל החלטתי לשתף את הסיפור שלי כדי להעלות את המודעות. הריון 1: עברתי העמסה רגילה תקינה לחלוטין. לקראת הסוף העובר היה גדול היה סוכר בבדיקות שתן והרופאה החליטה לשלוח להעמסה מלאה שיצאה תקינה לחלוטין. הוא נולד בתאריך שוקל 4.100. היריון 2: נשלחתי מראש להעמסה מלאה שיצאה כמובן תקינה והעובר נולד 3.900. עד כאן הנחתי שזו הגנטיקה שלי שנולדים עוברים גדולים וכך זה. ולכן כל מי שהמליץ לי להמעיט פחממות וסוכרים קיבל זילזול. היריון 3: נשלחתי להעמסה מלאה ופעם ראשונה שערך אחד יצא גבולי. הפעם הרופאה שהכירה אותי ואת ההיסטוריה שלי ממש לא ויתרה ושלחה אותי למדוד סוכר בבית והערכים צעקו סכרת היריון. נזהרתי ונולד תינוק חמוד ששוקל 3.100 קילו. היריון 4: נשלחתי להעמסה שיצאה תקינה לחלוטין. עשיתי כל חודש בדיקות סוכר במעבדה בצום שיצאו תקינות. ועדיין התעקשתי עם הרופאה החדשה שיש לי סכרת היריון. היא אמרה שלא. אבל יום אחד שלא הרגשתי טוב נמדד לי במיון סוכר נמוך. וכן, עברתי לרופא היריון בסיכון שהסכים איתי באופן חד משמעי שיש לי סכרת. הסיכונים לעובר ולאמא בסכרת לא מאוזנת הם גדולים ולכן צריך לטפל. אבל במהלך המחקר האישי שלי בנושא נחשפתי לעובדה שיש מושג טרום סכרת. ולכן, המלצה אישית שלי למרות שאני לא רופאה. אם יצאה לכם סוכר גבוה מאוד בהעמסה חלקית ונשלחתם להעמסה רגילה ויצאה תקינה. בבקשה אל תזלזלו ותזרקו את הכול לצד תנסו למעט ולא לאכול יותר מידי מתוקים. גם כי אני לא ממליצה לאף אחת עובר גדול