אני חייבת לפרוק... אני מתהלכת בבית בעצבות ובבכי.. מרגישה כמו גוויה, כמו זומבית.. בודדה כל כך, פתאום כולם נעלו, כל החברים והחברות כבר לא.. כל כך חיכיתי להיות אמא אבל אף אחד לא הכין אותי שזה הולך להיות ככה.. אני עם ייסורי מצפון כל יום למה אני מדברת ככה? איך אני מעיזה? יש המון בנות שהיו מוכנות להתחלף איתי כרגע. לפעמים הוא בוכה ואני כבר נהייתי אדישה ופחות מגיבה אליו כמו פעם.. לפעמים אין לי כוח לקום אליו.. אני מרגישה אמא רעה ודוחה..למה זה מגיע לו? מה הוא עשה? הוא רק יצור קטן ותמים.. מחכה כבר שהחופשת לידה תסתיים ואני אחזור לשגרה ומקווה שעד אז לא אפול לדכאון רציני.
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות👍1 לייקים

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביולי 2021 בשעה 11:31
מה שאת מרגישה זה בסדר גמור!!! להיות אמא זה לא קל במיוחד אמא חדשה בחודשים הראשונים שאת עסוקה גם בלהחלים גם בלטפל בתינוק גם בבית גם בבעל וגם להיסגר על החיים שלך מהכאפה שקיבלת שאת אמא פשוט אמא!!!!!! מתארת לעצמי שאת אמא מושלמת ואלופה וחיבוק ענק!!!! גם אם נתת לו לבכות 5 דק אל תרגישי רע הכןל בסדר… להיות אמא זה לא קל בכלל מבינה אותך לחלוטין אם תרצי לדבר איתי בשמחה גמאני אמא יחסית חדשה 11 חודשים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביולי 2021 בשעה 11:36
את מתארת תחושות ורגשות של הרבה מאוד נשים שהפכו להיות אמא הכל בסדר איתך! מותר גם להתעייף, להיות עצובה ואדישה. תעשי מה שאת חושבת שיקל עליך וירים לך את מצב הרוח גם אם זה בכח תעזרי במי שיש זו תקופה חולפת אם את מרגישה שזה מחמיר תמיד שווה לבדוק עם גורמי מקצוע(אני אובחנתי עם דכאון אחרי לידה), לדעתי טיפלתי בזה ממש מאוחר יחסית ויכולתי עוד לפני וזה מה שממש עזר לי מאחלת לך שהכל ישתפר 🙏🏼
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביולי 2021 בשעה 11:39
אני חושבת שהמעבר לאימהות מביא איתו המון אתגרים, בדידות, לחץ ותחושות שלא קל לשאת אותן. נשמע שאת עושה הכי טוב שאת יכולה עבורך ועבור התינוק ועל זה מגיע לך לקבל מעצמך מקום חומל ורגיש למצב. אני כאשת טיפול חושבת שכדאי לפנות לטיפול רגשי, דיכאון אחרי לידה כן או לא זה לא משנה, הטיפול יכול לסייע לך להתמודד עם הסופה שמתחוללת עכשיו, להתמודד טוב יותר ולצאת מחוזקת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 ביולי 2021 בשעה 11:43
בדיוק מרגישה אותו דבר כמוך. כל כך מבינה אותך אחות...יש ימים שהדמעות זולגות ללא שליטה כולם חזרו לחייהם ואת לבד, עם השינויים והטראומה שהגוף שלך עבר מתמודדת לבד עם היצור הקטן והחמוד שיצרת, נכון - עם כל האושר שהוא הכניס לחיים שלנו, זה גם מכניס המון תסכול... לא מבינה למה הוא בוכה שעות מה קרה לו? איבוד העצמאות, חוסר יכולת להכיל יותר בכי ו4 קירות שסוגרים עליכם.... אני יכולה לנחם ולהגיד שזה יעבור, הזמן יעשה את שלו אבל בינתיים אל תשכחי את עצמך בדרך, תלכי להתאוורר כשאת יכולה, תצאי איתו החוצה, ותבקשי עזרה אם יש לך בהתלחה אהובה ההתחלה קשה אבל עוד קצת❤️❤️❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך