אני גרה עם בעלי בפריפריה עם תינוק בן 6 חודשים ובהריון רחוק מההורים והמשפחה שלי וגם רחוק מהמשפחה של בעלי. זה מקום חדש, עברו לכאן עקב שיקולים כלכליים שוכרים דירה קטנה של 50 מ״ר. בעלי עובד כל היום חוזר בשמונה בערב כולו מלוכלך מעבודה פיזית ועייף מת. אני עובדת מהבית 6-7 שעות ביום כי חייבת ובמקביל גם מטפלת בתינוק שלי. לא מטיילים לשום מקום בגלל שבעלי בסופי שבוע עייף מת גמור מהחיים ויושן.. כל נטל גידול הילד עליי הוא לא עוזר בכלום גם לא תומך כלכלית מחייב אותי לעבוד ואומר לי שהוא לא יכול לשלם גם שכירות וגם את כל השאר והוצאות של הילד נמאס לי מהחיים האלה מאוד קשה לי גם לעבוד מהבית גם לטפל בילד בעלי לא מוכן שאתפטר טוען שיקרוס כלכלית מה לעשות?? יש עוד מישהי שחיה ככה שיכולה לעודד אותי?

היי בנות, באיזה שבוע עשיתן סקירה מאוחרת? 23+5 לא מאוחר מדי? תודה לעונות 🙏

מישהי שאני מכירה רואה אותי במעלית בעבודה. שואלת בת כמה הילדה שלי, מנסה לפתח שיח. ואז מגיעה השאלה "ומתי עוד אחד??". אני מנסה לראות את זה כניסיון לסמול טוק, באמת שאני מנסה, אבל קשה לי עם חוסר הטאקט. כמו שלא שואלים אישה שניראית עם בטן אם היא בהריון, הרי יש סיכוי סביר שהיא "סתם שמנה" ותיפגע מהשאלה- אני מתפללת שיפסיקו לשאול אותנו "ומתי עוד אחד??". את לא יודעת. את לא יודעת על הניסיונות. על ההפלות. על הכאב. את לא יודעת כלום וגם לא אמורה לדעת. אז אל תדחפי את האף שלך. אל תיכנסו לנו לרחם.

היי בנות שבוע 15 התחלתי מ13-14 להרגיש זרמים ופירורים והבנתי שזה תנועות וכבר שלושה ימים לא מורגש כלום אולי ממש טיפה ואני לחוצה אולי מוקדם מידי להרגיש כל יום ?

אני כבר לא יודעת איך להלביש בבוקר אתן שמות קצר או ארוך?

אני בשבוע 8, עייפה כל הזמן וסובלת מבחילות נוראיות. אין לי סבלנות לאף אחד חוץ מבעלי😩 סיפרנו בינתיים רק להורים, ואני ממש מנסה להתחמק מלהיפגש עם חברות כי ישר יעלו עליי (עישנתי לפני ההריון ועכשיו לא, לא שותה אלכוהול פתאום...) מתי סיפרתן לחברות טובות? איך מתחמקים מזה עד הסקירה עוד 7 שבועות? זה מרגיש בלתי אפשרי😩