בוחרת אנונימית כי אני לא רוצה שיזהו אותי בשום צורה. אני נשואה כבר 6 שנים ובזוגיות 8 שנים עם בעלי, באמת הוא הגבר היחיד שהכרתי שמתעלה על כל שאר הטמבלים מהעבר שלי, אוהבת אותו ומאושרת איתו ולגמרי זכיתי בו, רק מה.. יש לי בעיה איתו שהוא קצת פרימיטיבי בדברים מסויימים. אנחנו לא דתיים. אני הולכת רק לרופאת נשים כי הוא לא מוכן שזה יהיה גבר שיבדוק אותי והמצבים היחידים שהוא היה מוכן להתפשר זה כשהיינו צריכים לעשות טיפולי פוריות ובחרנו ללכת לרופא גבר שהוא מומחה בארץ ולא הייתה רופאה ברמה הזאת. בסופו של דבר לא היינו צריכים את אותו רופא וב"ה נקלטתי טבעי. פעם אחת עשיתי ניתוח להוצאת צ'יסטות בשחלות ומי שניתח אותי היה גבר, כמה שבועות אחרי זה דיברתי עם אותו רופא כי הייתי צריכה להתייעץ על משהו ובעלי ששמע את השיחה היה נשמע כאילו דיברתי עם ידיד כי אמרתי לו בתחילת השיחה "מה קורה?", עשה לי סרט על זה ורב איתי והתנצלתי.. כל דבר שאני ארצה לעשות אם זה טיפול, ניתוח, בדיקה שדורשת לחשוף את עצמי אני יודעת שהוא יעשה לי סרט על זה.. הוא בעצם מוכן לקבל את זה רק אם ממש אין ברירה וזה דברים שחייב לעשות אותם כמו פוריות או ניתוחים רפואיים שקשורים לבריאות שלי (ולא ניתוחים קוסמטיים למשל..) עכשיו יש מצב שאני אצטרך לפנות לרופא מומחה גבר בגלל בעיה שיש לנו, הוא מודע לזה ו"מקבל" את זה אבל לא מרוצה מהעניין.. הסברתי לו שאין שום רופאה אישה שהיא ברמה הזאת וזה המצב והוא קיבל את זה. אבל עדיין זה מפריע לי שהוא רואה את הדברים בצורה כזאת וזה ממש משפיע עליו. אמרתי לו הלוואי שהיו רק רופאות נשים והם היו מספיק טובות אבל מה לעשות שזה לא המצב. מה הייתן עושות? אתן חושבות שאפשר בכלל לגרום לו לשנות גישה?