אהובות אני מתלבטת... היה ריב גדול היני לבין בעלי משהו ממש רציני עם אלימות ועכשיו אני עם עורך דין והכל... המשפחה שלי מהצפון ואני מהמרכז ואחותי רוצה לקחת אותי ואת הילד אליהם... לא קל לי איתם, הם מאוד אוהבים ורוצים לעזור אבל אני מרגישה שלא מתאים לי ביקורת כרגע בשום צורה, שאין לי כוח לדיבורים אפילו סתם על החיים, אני צריכה ורוצה את השקט שלי לגמרי. אני לא מדברת עם חברות.. אני מרגישה שאני מתכנסת עם עצמי בכדי להתאבל כביכול על מה שקרה. גם לא רוצה לדבר עם חברות ולשמוע דעות. ממש מותשת. אני שומרת שבת ושם אין שמירת שבת והאנרגיות קשות לי קצת... הרבה כפירה והכל אני אצטרך לארגן לעצמי לאכול ולשים לה לא לכולל שבת מה שבבית יהיה לי הרבה יותר קל. ואוכל להתפלל ולהיות לבד. מה אתן חושבות שכדאי לי חדשות? האם עדיף לי להישאר לבד בבית עם הקטן שלי או לסוע למשפחה למרות שאין לי כוח להתארגנות ולדיבורים.